|
עכשיו מעונן
מחפשת מקום לנוח בו ...מחפשת שלווה
רוב הזמן מחפשת תשובה. מדריך, חצים מכוונים
מישהו שיודע. מישהו שמבין.
רק בת 18
וכבר בחיפוש מתמיד...
נקווה שהחיפוש לא יהיה לתמיד.
אתה מולי
ואני שונאת ואוהבת
ממש באותה הדקה
|
שבר אותי בשקרים
בזבז רגעים יקרים
שבה במילים
|
לא ביקשתי כאב
לא ביקשתי לסבול
לא ביקשתי כלום
אבל ביקשתי הכל
|
בדידות.. שמרגישים ממש לבד. שמרגישים חסרי מטרה או כיוון ...
שמרגישים עייפות ללכת בלי לדעת לאן.
שמחפשים דרך חדשה. אור לחיים.
|
כשאת פותחת את הלב
ונותנת למישהו להיכנס
כשהמישהו נכנס
ובליבך שטחים כובש,
|
זורק אותי לאותה דרך קשה
למאבק הנצחי בעצמי
למאבק הכואב בך
|
זה לא שווה את זה
אתה לא שווה
הלב שלי גדול עליך
אתה יודע את זה?
|
וזה הולך ומתקרב
רק לא להתלהב
זה בסך הכל מעין נקודת פתיחה
לטוב יותר, לרע.
|
כשהייתה לך הזדמנות - זרקת לפח
אבל המשכת ללחוש לי -"אני אוהב אותך"
איזה משחק מלוכלך.
|
איפה שהאור הוא רק ניצוץ באופק
איפה שחום הוא רק חלום רחוק
שם אני יושבת ומחכה
אוחזת חזק בגעגוע מתוק
|
גונבים ממני זמן יקר
כ"כ מהר הכל נגמר
|
יש בי חופש מוזר
מעין הבטחה
כאילו עכשיו זה מותר
להרגיש קצת שלווה
|
אולי שכל הפחד הנורא הזה
יפריע גם לראש שלו
|
אבל אתה החרשת - אטמת אוזניים
כאבי לא הגיע ללבך עדיין
צעקת הייאוש לא מספיק חזקה?
תפילתי הכנה לא הספיקה לך?!
|
נתקלים בי, דוחפים
אין מה לדאוג, כלום לא קרה
אני כבר מחכה לנפילה הבאה
|
ואני יושבת מסתכלת עליהם מרוכזת, תוהה... מציקה להם קצת, הם
כבר שמו לב שאני בוהה.
הלוואי וגם אתה היית מסתכל עלי כך... כמו שההוא מסתכל על ההיא
בפינה.
|
ואני שואלת מה לא בסדר
ואתה שותק ועוזב את החדר
בורח מהסברים, בורח משאלות
מסרב לדבר ומסרב לענות
|
|
"אנשים הורגים
צפרדעים סתם -
והן לוקחות את
זה ברצינות!!!"
לך תבין... |
|