|
בסוף שכולם הולכים ואתה נשאר לבד מרגיש בודד אומלל ודל
|
במיטה כחולה מלאה בפרחים אדומים
אור נורה קטנה בצד
יושב ורושם את כל השירים
|
מחכה מצפה בכליון עיניים
לרגע בו אמלא את ריאותי
במלוא אויר אויר
מעורבב עם חומר זר
|
בתוך חדר קטן מלא בשליטה ויש בו אורות למידע חיוני
|
עם כובע גרב ושיער מעוך
משקיף על מרחב רוצה לעוף לעוף
למקום לא ידוע מקום רועש מקום שקט
|
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
