|
..... NO WORDS, YET
מתוך כל הכעס, העצבות והבדידות שהרגשתי משכתי את הבגדים,כמו
מנסה לקרוע אותם מעליי, אבל לא ניסיתי.
|
תמיד היית אומר- "מה שאני הכי אוהב בך, זה שאת לא יודעת לשקר",
ואחרי זה היית מנשק אותי. זוכר?
תמיד ידעת מתי אני אומרת מילים של סתם, ומתי אני מתכוונת באמת.
|
הילדה שרק צועקת חייכה.
הוא ניגש לדבר, והיא צעקה.
"למה את צועקת?" הוא שאל בתמיהה.
אני תמיד צועקת" היא ענתה- כמובן בצעקה."
|
רציתי לצעוק "אני לא זונה! אני לא נרקומנית! אני לא את! "
|
דמעותיי הזולגות יחממו את עור פניי,
וכמו חומצה יצרבו את נפשי.
|
אדי מים חמים אופפים את החדר
ומראה גדולה מטשטשת דמות בוכה
|
הערב עוטף אותי בגעגוע
מר-מתוק
|
בלילה הראשון שראיתי אותך ערומה, היית כל כך יפה.
העור שלך היה חלק וזוהר והקימורים שלך היו בתוליים ותמימים כל
כך-
הרגשתי פושע לגעת.
|
בעולם הזה אני כלום.
בעולם שלי אני הכל.
בעולם הזה אני זונה.
בעולם שלי אני מלכה.
|
והזמן עמד מלכת
כאשר יצאת ממני, מחיי.
|
תספר איך אהבת עוד מהרגע הראשון,
ותבטיח שתאהב, עד היום האחרון.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?
ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי. |
|
