|
פעם אמרו לי שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.
היום אני יודע שהדרך לכוונות הטובות רצופה בגיהנום. |
ההגיונות שהגיתי אתמול מלאו את לבי ספקות מרובים כל
כך, שאין ביכולתי לשכוח אותם שוב.
אולם, אין אני רואה באיזה אופן אוכל לבטל אותם.
וכאילו נפלתי פתאום לתוך מים עמוקים מאוד, הריני
נדהם כל כך, שאיני יכול למצוא מבטח לרגליי בתוך
המצולה,
ולא לשחות ולהחזיק את עצמי על פני המים אף על פי כן
אתגבר ואשוב לאותה הדרך שהלכתי בה אתמול, ואתרחק מכל
דבר שאפשר יהא לדמות שיש בו ספק קל שבקלים, באופן
כזה ממש כאילו ידעתי שהוא כוזב בהחלט.
ואוסיף ללכת תמיד בדרך זו עד שאמצא דבר מה ודאי, או
לפחות אדע ידיעה ודאית שאין בעולם שום דבר ודאי, אם
לא יעלה בידי דבר אחר.
(הגיונות / דקארט)
ויש ביננו אוויר.
רק אוויר.
|
שדה של קוצים צומח על אדמת טרשים יבשה
שורט בציפורניו שמיים שחורים
שואבים כל ציפור-שיר, כל המיית-האדם
להבות כתומות רודפות מגדלים קורסים
|
אל תגידי לי לא לאהוב אותך
כי נהרות הדם סביבך לא מרתיעים אותי יותר
|
תסתכלו עלינו ותראו איך שאנחנו מחפשים שלמות
|
התגעגתי נורא. יש הרבה חדש. אני יודע ששמעתם על זה מזמן אבל
ממש קרוב כבר הופעה. כל מי שרוצה לבוא לחזרות, לקבל טלפון לפני
הופעה או סתם להגיד לי מה הוא חושב פשוט להגיד אני (ולתת מספר
טלפון). מת לשמוע מכם. מכולכם. ויודע שבסוף יש טוב. אני כבר
טועם אותו.
|
אילו כל המילים היפות שאמרת לי היו מתגשמות
הלוואי שכל נגיעה של ידי בגופך משאירה צלקות
|
שכחנו הכל, עכשיו האדמה תבער
אחרי השנאה מגיע השכול
בתמרות עשן ובשפטים גדולים
|
במרחק בלתי אפשרי ממני זהר באור של תום גרגר של חול, מתעופף לו
ברוח, מתרחק ממני.
|
יש לי בראש חדר אחד עם מלא כפתורים.
|
הלוואי שאני לא חולה.
כי הידיים שוב מאדימות לי.
ואני יודע שזה הסימן.
|
יש בטח מקום אחד שקוראים לו עמק הגעגועים.
ואני חושב שאת הולכת לשם בכל פעם שאנחנו לא מתראים כי כל פעם
שאני מתגעגע אני חושב עלייך.
|
אומרים שאלו ימים רעים
פסענו לא פעם בשבילים האדומים
הקוצרים עייפו זה מכבר מלגדוע חיים
כעת נותרנו שנינו במחוזות נשכחים
|
איך היינו פעם עירומים מטיילים בין חצרות וגנים
לא מפחדים להרים את קולנו אל על בתוך לוע פעמון
השאון שהקמנו תחום בשדה של חשמל רחוק
ונדמה ששכחנו נדמה ששכחנו
למה זה וכמה זה טוב לצחוק
|
כך חיינו עברו, נשארנו פשוטים ודומים
|
בלילה, בשקט הנורא הזה, שרק שנינו לבד במיטה, וכל העולם הלך
לישון, אני מחבק אותך הכי חזק שאני יכול, הכי חזק שאני יכול
שתשמרי עלי.
|
יום אחד גם אני אהיה זיקוק דינור
אטוס לשמיים באלף צבעים
אתם תראו אותי ותשכחו הכל
הרבה לפני שאתרסק לרסיסים
מתוך: "כוונות טובות" דיסק בכורה. בקרוב. אם
תאמינו בי.
|
אם נגיד את זה עוד אלף פעמים אולי
משהו טוב חייב לקרות, משהו טוב חייב לקרות, משהו טוב חייב
לקרות
משהו טוב חייב לקרות, משהו טוב חייב לקרות, משהו טוב חייב
לקרות...
מתוך : "כוונות טובות" / ליאור זיסמן. אלבום בכורה שיצא לחושך
בקרוב
|
המציאות שלנו עומדת עכשיו מאחורי חומת בטון.
והחומה, שמאז ומתמיד היו בה סדקים, עומדת לקרוס.
ויש אחד שרוצה נורא לעצור את הכל. להציל את העולם.
או יותר נכון בעיקר להציל את עצמו.
|
|
"המרצה דורש
הבנה של החומר
והדבר אינו
מקובל עליי..."
(עוד סטודנט
מתוסכל של פרופ'
פרנקל) |
|