|
 106850932 תרנגולת כפרה
ליאור נולדה בישוב קטן בגליל בשנת 1986.
לקח לה הרבה זמן להחליט (להבין) שהיא אוהבת את הבית,
אבל מהרגע שהחליטה (הבינה) שכן- הכל השתנה.
החיים מחייכים אליה כי היא תמיד מחייכת, למרות
שלפעמים קצת לבד וקצת מאכזב.
היא מאוד אוהבת את הים אבל רק מרחוק. יושבת על החוף
אבל לא נכנסת למים (זה פשוט לא כיף). משחקת כדורעף
אם יש עם מי.
היא אוהבת לכתוב וכותבת בערך מגיל 12, והמשפט שהכי
נכון לגביה מתוך כל המשפטים במוזיקה ישראלית הוא:
"ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב".
נראה כאילו היא מאוד מעריצה את עברי לידר אבל זה לא
כך. פשוט יש לו את זה.
אנשים זרים. מנוכרים. מרגיש תלוש. תחושות רעות ממלאות את חלל
הבטן. ממשיך ללכת. אולי זה יעזור. אנשים מסתכלים עליי. ממשיך
ללכת. רחוב זר בעיר זרה בארץ עוינת. לפחות זו התחושה. הייתי
כאן אלפי פעמים.
|
היא ידעה שהוא הגיע למצב בו גם אם הוא ימצא את התחנה שהוא
מבקש, או יתנגש בעץ, תנועותיו לא ישתנו. היא כבר מכירה אותו.
|
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
