|
לשון - איבר שרירי בפה של בעלי החיים, המשמש
להבחנת הטעם, מסייע לאחיזת המזון ולבליעתו
, אצל האדם גם לדיבור.
איפה אהבנו
פה או שם
בליטוף או בדם
|
התריס השבור זרק אור ירח
מלוכסן על גופך
שהשיב משלו
אור קסום, מכושף
|
את ואני
את-איתי
אני אותך
עד הסוף לוקח
והפוקוס נמרח
|
כבר לא קוראת שעון
מזמן
שכחה מה שלא נדע
אולי
בעצם מחזירה לו על מה שלקח ממנה
|
בליל אוגוסט, שם קר,
רחוק בארץ ניכר
|
תקווה זה בנקבה
גם אהבה ותוחלת
ואני מייחל את
כל זאת לנסות
|
אך לא קיים הגדוד
המלמד את בחוריו
לשאת בעומס אהבה
בתוך תרמיל או על מקלע
|
מה לי שנה שלי או שלה
אין שינוי במצב
שבכלל לא קיים
|
כמו במשחק מחשב ישן
צריך לבלוע הרבה
עד שיש כוח להלחם בשדים
|
כופתאה זו מילה עוטפת
מנחמת
מחבקת
אוהבת אותך בפוך חמים
|
|
|
ההתייחסות
ההומוריסטית
למספר 42 כאל
משמעות החיים
היא הגיג-סרק
חלול ועקר אשר
החל עם סופר
חנון משועמם
וכעת הוא רווח
כבדיחה פרטית
דבילית בקרב
כותבי סלוגנים
חסרי חיים!
פרובוקטורית. |
|
