|
אני צועד קדימה, לא ברור לאן,
שום דבר לא ברור, ובינתיים חולף עובר הזמן,
חושב רק עתידה, לא מנצל את ההווה,
|
הוא מנסה להושיט יד,
אבל היא עדיין גוססת לעד,
הם אינם מבינים, אז מה זה שווה?
|
שם בעבר - השמש זרחה,
והדשא נע לקול צחקוקי הרוח.
ובוא הגשם שטף בצבעי זהב,
את היער שחייך מעליו,
הפרפר אשר רטט בלי נוח.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ישראל, אל
תתעצבן. יוסי
מהועד-בית בא,
אז נתתי לו צ'ק.
אני לא מטומטמת,
באמת לא ידעתי
שזה עולה כסף
להחזיק תיבת
דואר.
האשה הקטנה. |
|
