|
נולד בשנת 1949 באחת מארצות הקור. בשנת 2000 נולד
מחדש ויצא למסע שאינו תם. בדרך כתב אי אלו שירים
וקטעי פרוזה. כותב רק בסתיו ובחורף כשקר...והשאר
כתוב בשיר וסיפור...
גוש של אבן וצרור פרחים מעל קברה, אני הולם את התיבות
|
לעיתים אני חושב מה היה קורה לולא ירדתי מהאוטובוס בעיקול שעל
יד המעיין ופניתי לכיוון הקיבוץ המסתתר מעבר לסיבוב
|
ביתי היה נכנס לתוכי לעיתים בלילה, פושט צורה ולובש צורה. בית
חם בארץ קרה
|
אומרים שילדים הם כמו פרחיפ
לקטוף, לשים באגרטל
|
אני אוסף את קרעי הזכרונות
|
איש לא ידע
שהאשה הגדולה....
|
אמא הייתה ממתיקה חייה
בשוקולד שוויצרי משובח
|
אני רוצה להכנס לך לתוך הסיפור
זה שעוד לא סיפרת, שסגור ונצור
|
את הארת לי
ואני התמסרתי לחומך
|
את צבעת את ליבי
בצבעי אהבה
|
לא פנינה בקונכיה
רק ילדה נפחדת
|
לא יודע מדוע עלו בי הדמעות היום, אמא
לא על מי שהיית
|
עמדתי בשערייך
ואת הגבהת חומה
|
שאלת אם אני רוצה להסחף
עניתי לך: הכנסי למים
|
רעיתי מבכה חרבן הכפר
שהפרט ונפרט, לא זה הישן
|
שמים כחולים
כצבע עיניך אבא
|
|
|
תכנסו לי
לרקטום!
פרובוקטורית. |
|
