[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ליאור נפש
טרילוגיית הלילך, שער.


אל היוצרים המוערכים על ידי ליאור נפש
לפעמים מגיע הרגע לפרוש כנפיים ולעוף
לקחת סיכון לא מחושב
ברגעים כאלו אני מסתכל למטה
שרשראות מעשה ידי כובלות אותי

לפעמים מגיע הרגע לפרוש כנפיים ולעוף
לנסות לשחרר את השרשראות
לפעמים נראה כאילו הן מתחילות לזוז
רפויות עד לרגע בו הן מתהדקות מחדש

ושוב אני מגלה שאני עדיין קשור




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אירוטיקה
קרני האור הראשונות של הבוקר חודרות מבעד לתריס ומרצדות על גבה
העירום, אני מלטף אותו בעדינות, מתווה עליו צורות עלומות
באצבעותיי.
פעם לא האמנתי שאהבה כזו אפשרית בכלל, עכשיו אני מתענג על כל
רגע, מנסה לנצור בזיכרוני כמה שיותר.

אהבה נכזבת
השעה קרוב לחצות וחזרתי עייף ומותש מהעבודה, כשפתאום מכונית
שחוסמת כמעט לגמרי את הכניסה לחניה.
"סליחה, של מי האוטו שחונה שם בחוץ?" אני שואל את הבחור שמנקה
לקראת סגירה את החנות של הבגדים ממול.
ידעתי שזה לא הרכב שלו, אבל פחדתי לשאול בחנות ליד.

"חכה" היא תפסה אותי ביד כשפניתי לבאר לבקש עט, "אם אתה לא
זוכר את המספר בעל פה, סימן שאתה לא רציני". חייכתי אליה
ואמרתי שהיא תצטרך לחכות ולראות, היא זרקה חיוך בתגובה ואמרה
שזה לא באמת משנה לה, שנינו ידענו ששיקרנו.

היא לוחשת, אני יכולה לשמוע את הלב שלך.
זה רק מעצבן אותי יותר, מאיפה היא הביאה את המשפט הזה? מה, היא
קראה את זה באיזה ספר? ראתה את זה באיזו אופרת סבון?

התבגרות
"תירגע, זה רק משבר גיל העשרים וחמש, פשוט הגעת לזה מוקדם".
"משבר המה?"
"העשרים וחמש, זה קורה כשאתה קם יום אחד בבוקר ומגלה שאתה יותר
קרוב לשלושים מאשר לעשרים".

אהבה
אז כבר הייתי רווק משופשף ושחוק, לא האמנתי יותר באהבה.
הידלקות כן, התלהבות כן, אפילו התמכרות. אבל לא אהבה.
האמנתי שאהבה זה משהו שצומח מתמימות, ואני, בגיל הלא כל כך
צעיר של 26, את התמימות שלי כבר איבדתי ומכאן שגם את היכולת
לאהוב.

"מה עם שי? - מישהו ראה אותו?"
את הקולות אני מזהה היטב, זה ערן הסמל, זה יוסי המ"מ, זה רועי,
זה אפי, איך לא אזהה אותם? שנה וחצי אנחנו ישנים, אוכלים
ומחרבנים ביחד.
"טוב, קדימה, להתארגן", אני שומע את הקול של יוסי ועונה לו
הקול של ערן, "אבל מה עם שי?"

שני ילדים עמדו בחצר וחיטטו בערימת גרוטאות עם מקל, "נשבע לך,
ראיתי פה עכביש כזה גודל", ומחזיק את הידיים להראות, שלא יהיו
ספקות.

מישהו, קוראים לו יניב, אמר לי פעם שאנשים משתמשים בשלוש
נקודות יותר מדי.
זו הייתה אחת מאותן שיחות אפופות אלכוהול שניהלנו, ישבנו
ב'דויטש' - אני מול החצי קרלסברג שלי, יניב מול החצי גינס שלו,
זו כבר הייתה הכוס השלישית שלו והשנייה שלי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
פעם דיברנו בשפה אחת
שפה מיוחדת


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אבל את לא שם באמת, את במרחק כמה אלפי קילומטרים. פה צהריים,
אבל בישראל אמצע הלילה ואת בטח ישנה, האם את לבד? כמה זמן ייקח
לך למצוא מישהו אחר במקומי? כי לי זה לוקח המון זמן להחליף
אותך, היו אחרות מאז שעזבת אותי, אבל הן לא היו כמוך, לא
מיוחדות.




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
חייכו,
לפחות השיניים
שלכם יפות.


פו.
דל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 18938. בבמה מאז 10/3/03 16:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לליאור נפש
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה