|
היצירות שלי הן מי שאני.
תאהבו, תשנאו, תזדהו, תשללו...
יצירות אלו מוקדשות לכל אנשיי העולם הגדול באשר הם.
ליאור.
מחכה לו שיחצה את השמים באורו הבהיר...
|
It came with no warning...
|
A man without a face is standing in front of me
|
פתאום הכל נעשה כל כך שקט...
|
The pain is just a delusion...
|
רואה אני אותך מרחוק,
עוד דמות אלמונית שהמצאתי בזכרוני.
מכינה את עצמי למשהו לא הגיוני,
מתבזבזת על משהו שלא אמיתי.
|
אי בודד.
רק אני וים מחשבותיי, כגלים כחולים של עצב.
|
אני מפחדת למות.
אני מפחדת לחיות.
אני מפחדת לאהוב.
אני מפחדת- ממך.
|
והפעם מתוך הבבואה מושטת לי יד,
אך מרחקה אלפי שנות אור.
רוצה אני להאמין שכן,
אך ייתכן דבר כזה- משיכה מרחוק?!
|
אני מרגישה את הראש שלי צונח...
נופל לו מצד לצד כמו נדנדה שנעזבה מזמן.
|
פורשת ידיים,
מרגישה את הרוח בפנים.
מסתובבת כמו קרוסלה במעגל החיים.
|
הר של אפר זועק וקולו:
דממה.
|
בור של ריקנות נפער בתוכי
חשוך, עמוק, תהומי.
|
בונה לעצמך חומה, לבנה אחר לבנה.
חוסם ותוחם הכל באבנים.
|
ילדה בתחפושת מקבלת משימה להגן על מדינה.
|
לאן נעלמו מלאכי שמים?
האם שמעו את זעקות ההורים?
|
יוצאת אני אל הרחוב בליל ירח מלא...
|
כי רק כך תמשיך ותחייה לנצח...
|
מרבדי הדשא פורשים ידיים
ללא גבולות.
|
זה לא קורה כל יום.
את מתעוררת בתקווה לכך,
אך לא מאמינה עד שזה קורה.
|
|
|
שלחתי את לחמי
אבל הוא חזר עם
נקודות ירוקות.
הוא גם לא כל-כך
טעים. |
|
