|
היצירות שלי הן מי שאני.
תאהבו, תשנאו, תזדהו, תשללו...
יצירות אלו מוקדשות לכל אנשיי העולם הגדול באשר הם.
ליאור.
מחכה לו שיחצה את השמים באורו הבהיר...
|
It came with no warning...
|
A man without a face is standing in front of me
|
פתאום הכל נעשה כל כך שקט...
|
The pain is just a delusion...
|
רואה אני אותך מרחוק,
עוד דמות אלמונית שהמצאתי בזכרוני.
מכינה את עצמי למשהו לא הגיוני,
מתבזבזת על משהו שלא אמיתי.
|
אי בודד.
רק אני וים מחשבותיי, כגלים כחולים של עצב.
|
אני מפחדת למות.
אני מפחדת לחיות.
אני מפחדת לאהוב.
אני מפחדת- ממך.
|
והפעם מתוך הבבואה מושטת לי יד,
אך מרחקה אלפי שנות אור.
רוצה אני להאמין שכן,
אך ייתכן דבר כזה- משיכה מרחוק?!
|
אני מרגישה את הראש שלי צונח...
נופל לו מצד לצד כמו נדנדה שנעזבה מזמן.
|
פורשת ידיים,
מרגישה את הרוח בפנים.
מסתובבת כמו קרוסלה במעגל החיים.
|
הר של אפר זועק וקולו:
דממה.
|
בור של ריקנות נפער בתוכי
חשוך, עמוק, תהומי.
|
בונה לעצמך חומה, לבנה אחר לבנה.
חוסם ותוחם הכל באבנים.
|
ילדה בתחפושת מקבלת משימה להגן על מדינה.
|
לאן נעלמו מלאכי שמים?
האם שמעו את זעקות ההורים?
|
יוצאת אני אל הרחוב בליל ירח מלא...
|
כי רק כך תמשיך ותחייה לנצח...
|
מרבדי הדשא פורשים ידיים
ללא גבולות.
|
זה לא קורה כל יום.
את מתעוררת בתקווה לכך,
אך לא מאמינה עד שזה קורה.
|
|
|
למה רובם רדודים
בתגובות. כמעט
אף אחד לא מתיחס
באופן אומנותי
וביקורתי ליצירה
שקרא או ראה אם
אין לך מה להגיד
או אין לך מושג
מה להגיד אל
תגיד. כי מה
שאמרת זו שטות. |
|
