|
מ-82'. כל מי שהכיר אותי אי פעם
לא הכיר אותי אף פעם.
קריאה נעימה לכולם.
רגליי לוקחות אותי אל יעדי.
הן יודעות את הדרך.
|
הפחד הגדול ביותר שלך
עוד יפגוש בך ותתרסק
וכלום לא יעזור לך
תקע ברך, תקע מרפק
|
כבר אמרו לי שאני אפאטי
כבר אמרו לי שאני אדיש.
אך אם אני יכול להתגעגע
בטוח שאני יכול להרגיש.
|
תמיד יהיה לך מקום חם פה
ואל תעז לחשוב אחרת.
|
נפלה עליי העייפות
אז הנחתי את ראשי
על המיטה החולה
|
ויש לך את הסיבות שלך
שאולי לא אדע אותן אף פעם
|
ליפול אל תוך בור ללא תחתית
נותן הרבה זמן לחשוב.
|
תקפתי ודרכתי
וריסקתי ורמסתי
|
רק לפני חצי שעה היה לי רע
ועכשיו שכחתי כבר למה.
|
באתי לעשות שלום
כי שוב פתחת במלחמה.
|
המסך מתחיל לעלות
והנה זה מתחיל
הקהל מתרגש וכולו קולות
מה עומד לקרות?
|
מחשבה שעלתה בראשי בהקשר לזוגיות שנהרסה. בבקשה בלי רחמים. זו
לא המטרה.
|
דברים שאמרת לי
ומה שאמרתי גם
ימים יפים
גם הם עברו מכאן
|
אולי זה הזמן למבול
שישטוף אותנו שוב
|
הוא לא ראה את העולם
בקושי ראה את העיר
הם לא רצו שיהיה כמו כולם
הם לא רצו שיכיר
|
ואם תעצור, מה אומר?
האם אקפא כמו תמיד?
האם אשבור את הקרח?
היא יודעת... היא ממשיכה ללכת.
|
לא טוב לי בלעדיה.
לא טוב לי איתה.
|
ביקשתי מכמה אנשים
פתרונות שידעתי מראש
לבעיות שמעולם לא העזתי לחשוף
|
יש עוד מקום מתחת לשטיח?...
|
משהו בי מתפתח
ואני לא יודע מה
בתוך גופי הוא קודח
מקשה על הנשימה
|
ואף אחד לא רואה
זוהי בעצם מסכה
ועיניי לא ישקרו אף פעם
ופרצופי לא יחשף לעולם
|
סיכום של קשר עם בחורה מניפולטיבית...
תחסוך כסף
תמצא עבודה
תרכוש השכלה
תשכור דירה
|
מרחוק היינו ביחד
ומקרוב אנחנו
לבד
|
ואמשיך לשמור עלייך בתוך תוכי
ולא רק מציפייה שאולי תהיי שלי
כי נרקם פה דבר יוצא דופן
ובדרך אלייך אני מפענח את הצופן
|
העט הוא המכחול שמקשט את דפי חיי.
|
סיפור חיים פיקטיבי על אדם אמיתי.
|
אז אתה על גג העולם...
נכון שזה מרגיש טוב?
|
שוב קרה הסיבוב הנורא
שהפנה אותי הצידה
מחוץ לטווח המטרה
|
לפני כמה שנים
הוא רק רצה לברוח
אך הוא טעה בדרך...
|
מתי שנתת לי את ליבך
שהיה כבצל...
|
ואני מורעל ממך, וקשה לי בלעדייך, וכשאת מפתה אותי, אני מחזיק
את עצמי שלא להתקרב אלייך... למרות שזה נראה כך, זה ממש לא
מדבר על אהבה. תיהנו!
|
לפני שאת נרדמת, לפני שאני הולך
|
התאהבתי, אהבתי את ההרגשה
אהבתי את הפינוק
אהבתי את השמחה
פחדתי לאבד אבל...
|
הנחישות גוברת על הייאוש
חברים שנפלו בקרב על הנפש יסכימו.
|
למה? למה לא להיות עצמינו? האם אנחנו כאן כדי להיות מישהו אחר?
|
הקצה לא יכול להתקיים בלי התחתית.
אך לצערנו, אף אחד לא ממש מודע לזה.
|
|
|
לא מזמן הביאו
לנו תרופה חדשה.
אני התנדבתי
לנסות, התרופה
לא עשתה כלום אז
לא קנינו. אה,
כן, חוץ מהזנב
הזה שגדל לי.
הפארמיציסט
מתבלבל בין
הבקבוק של
התרופה לזה של
המים מהקישון. |
|
