|
ואת מולי בשמש, עת רוצחת
נועצת בי סיכות דקות.
המתכת שוב קרה חדה כתער,
מילותייך קרות יותר.
|
עוד יום שחור.
כביתי מנסיונות.
שכחתי את שרציתי לומר,
נתתי כל שנותר.
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, אורנה.
-אין בעיות,
מתוק, תיכף
סנדרה רינגלר
תיתן לו משהו
מד-אים ללבוש.
אפרוח ורוד
במהפך. |
|
