|
הדמעות יורדות
לא מפסיקות
הכאב מתפשט, כמו מחלה.
|
שם, במקום בו קרני השמש פגעו במי הנחלים
במקום בו מי המפל ליטפו את הסלעים
במקום בו עמדתי אל מול הלא יאומן
פגשתי אותך.
|
חושך, החדר סגור
רק נר קטן בוער
נר של לב שבור.
|
לא בקשתי את הירח, ולא ביקשתי את הכוכבים.
לא בקשתי את השמש, ולא שתזיז הרים.
לא בקשתי שתחצה את הים, ולא שתהפוך למתוק את כל המר.
לא בקשתי אפילו פרח והבאת לי תריסר.
|
אני הייתי האחת שידעה את אשר אתה מרגיש,
עכשיו אינך אומר דבר.
אני הייתי האחת שקיבלה את כולך,
עכשיו גם זה עבר.
|
|
|
יעל הכוסית
היתה כאן
גם בתאריך
24.12.04.
יעל הכוסית,
שבד"כ כותבת על
אחורי הכסאות
באוטובוס אבל
היום היה קריסמס
וכל החברות שלה
הלכו למסיבה
ובכלל אין
אוטובוסים בשישי
בערב אז היא
מפתחת חיים
וירטואליים
במקביל. |
|
