|
ליאור חי צדקה, יליד 1984, נולד וחי ברמלה "עיר
האורות", כל ימי חייו. כותב שירים {ומלחין אותם}
וסיפורים קצרים, מקווה גם לשיר את זה פעם. הבעיה
הגדולה שלו היא שאת השירים שהוא מלחין, קצת קשה לו
להוציא החוצה בכוחות עצמו, בעיקר כי הוא לא מנגן. אם
איש שיודע לנגן ירצה לשתף איתו פעם פעולה, הוא מוזמן
לפנות אליו בכל עת.
אין לו נסיון בעמידה על במות, למען האמת הוא לא עמד
על במה אף פעם.תמיד הוא חלם,היום הוא מקווה שחלומו
יתחיל לעשות רעשים של משהו שעתיד להתגשם.הוא נוהג
לשיר במקלחת את שיריו ולדמיין שה"דוש" זה מקרופון,
והשמפו, הסבון והליפה, הם הקהל שלו...
לליאור מאוד חשוב לשמוע מה אתם חושבים על הכתיבה
שלו, מה טוב ומה טעון שיפור, כך שכל תגובה תתקבל
בברכה.
"יצורים ענקיים מפח צבוע, שאליהם מחוברים גלגלים, מאיימים
לפגוע בו, אך הוא נזהר ומתחבא בשטחים מתים, על מנת שיוכל
לשרוד, שיוכל להשאר בעולם של החיים"
|
והאתמול שלי נראה כל כך רחוק
כן, האתמול שלי היה מתוק
הוא היה שלם, הוא היה שלם
|
והנה נושבת לה רוח
איך היא לא מגיעה אלי?
והנה נושבת הרוח
איך היא לא מקלה עליי?
|
אין צבעים, אין עצמה
והשמחה לא קיימת
מי אני? לא אדע!
שואג אל תוך חלל, ריק מכל אדם
ריק מכל אדם.
|
|
|
מחשב יכול לעשות
אותו מספר של
טעויות שלוקח
ל20 איש לעשות
ב20 שנה.
נפלאות
הטכנולוגיה...
- שפן קטן
מתמוגג לנוכח
המסכים הכחולים
שלו |
|
