[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פנטזיה
הירח המלא שזרח בקרחת היער נראה מוזר היום. עננים כסופים כיסו
חלקים ממנו וגרמו לו להיראות טהור ונימוח.
רוח חמימה נשבה והניסה את הצינה. הרוח העיפה עלים יבשים
במעגלים סביב האגם.

אך הרוחות התגברו והפריעו לי לרוץ. הרוח נשבה היישר לפניי
והאיטה אותי, גורמת לכך שכל צעד יהיה קשה יותר, גורמת לי
להתאמץ יותר. רוח חזקה כל כך, שפחדתי לרגע שתסחף אותי איתה. אך
אני המשכתי בדרכי, איתן כמו סלע. אותי היא לא תזיז.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
All she sayed were lays
I thought she is the one when i saw her walking by
my life turned to be a mass
every thing goes wrong, nothing in it's place

אהבה
אהובתי,
חזך כשני פירות מגן האלוהים
רגלייך ארוכות ודקות כשל האיילים
אצבעותייך עדינות כאצבעות ציירים

אהבה
כששומע אותך מדברת, מילותייך הן שירה
כשמקשיב לך צוחקת, קול מתוק לך ומלא בשמחה

עצב
את לא מבינה עד כמה את פוגעת
אם רק היית רואה, אם רק היית יודעת
את גורמת לי להרגיש כמו כלב
זו הפעם הראשונה שידעתי את העצב

כמיהה
איך אמשיך אם אין תקווה?
מה אמשיך לחפש אם אין לי מטרה?
מה אם האור בקצה המנהרה זו רק אשליה
שנועדה כדי לגרום לי עוד אכזבה?

אהבה
עובר זמן רב, כמה שעות
יודע שצריך ללכת, אך רגלי לא מקשיבות
רוצה להישאר ולהסתכל בעיניה
רוצה להישאר מחובק בזרועותיה

אהבה
הלילה
כשאשכב לישון
יודע
שאחלום עליה

אהבה
אני פשוט כלי בידייך
לא יודע מה לעשות, אך מציית לבקשותיך
את מרחיקה אותי ואז מקרבת
מצפה שאבין סימנים, אף אותי את מבלבלת

הרהור
בלילה כשאני במיטה שוכב
על כל העולם אני חושב
חלומות בהקיץ מתגנבים
אם מישהו היה אומר לי שהם לא אמיתיים

מצב
על מוות שומעים שם רק בספרים
ילדים שם טובים ולא מקללים
אנשים אחד לשני עוזרים
זה את זה אף פעם לא הורסים

ביקורת
הבן כבר בן 18 והולך לצבא
הוא אחראי, מנומס ממש ילד לדוגמא!
אך עדיין בסופי שבוע וערבים
הוא והחבר'ה יוצאים ומשתכרים

יחסים
מתקרבת לפעמים ואז מתרחקת
כל כך אוהבת ואז פשוט שותקת

היא כלל לא יודעת
איך אותי היא משגעת
כך בי היא שוב ושוב פוגעת

תחושתי
אומרים לי שלסמוך עליה אני צריך
אני מנסה, אך לא מצליח ואת הסבל מאריך
האם הפחד הזה נמצא אצל כל אחד
או שהרגש הזה רק לי מיוחד

אהבה
אני אוהב שאת תמימה
למרות שהעולם מסוכן
ואני אוהב שאת עדינה
למרות שלהיפגע את עלולה

עצב
זכרונות אשתקד מכים על חלון ליבי
תלויים, מחכים, מכאיבים

ילדה קטנה
כה תמימה
מהחיים לא מפחדת
כי אותם היא לא מכירה

אכזבה
לא רואה כל מוצא
אבל ממשיך לחפש
מנסה בכל כוחי לעלות חזרה
אך מהר מאוד מתייאש

אהבה
פתאום חיוך עולה על שפתיה
שתי גומות חן יפות
סומק עולה בלחייה
והעיניים עדיין עצומות

הרהור
אבל זאת לא היא
שמנשקת ומחבקת
אלא אחרת

אומרים שיש בה משהו מיוחד, איזשהו קסם מושך
אומרים שאיתה אתה אף פעם לא לבד, תמיד היא איתך תלך
אם כואב, היא תבוא ותיגע
אם שורף, היא תבוא כדי שתירגע

עצב
אין לי עיניים כחולות ולא עיניי שקד
זה רע?
אין לי חיוך כובש ואפילו לא מלבב
זה כל כך נורא?

עצב
אני הוא האיש והאגדה
אני הוא האיש בעל לב הפלדה

אהבה
אם ארוץ הכי מהר
אקפוץ הכי גבוה
ואהיה הכי חזק
תרצי אותי?

הרהור
למה להיות ביחד
אם אחר כך ניפרד
למה לאהוב
שאחר כך הלב ישבר

אהבה
אז הביטי בי, אל תוך עיניי
חייכי אלי, אין דבר כזה יותר מדי
חבקי אותי ולעולם אל תעזבי
נשקי אותי ולעד תהיי שלי

אהבה
אז מי יגיד לי מה זו אהבה?
אושר ושמחה?
כאב ואכזבה?

הרהור
מצד אחד שמיים
מצד שני תהום
אך בשמיים שולט הקור
ובתהום שורר החום

מחאה
ולמה זה תחשוב
שאלומתי
לאלומתך תשתחווה
שאלומתך חשובה יותר

נמאס לי לראות דברים באור שחור
לריב רק כדי אחר כך לחזור
נמאס לי להעמיד פנים

אהבה
רוצה להיות לך כמו אור בחשיכה
שיאיר את דרכך
שילווה אותך בלילה
כשאת לבדך

כעס
לא הגיע האביב בחינם,
שילמתי מחיר כבד בעבורו
לא בא הוא סתם,
בדם וכאב הבאתי אותו

הולך בשדה, קוטף פרחים סגולים
רגלי משתכשכות בדשא הנעים
רוח קרירה בידרה את שערי
שמש חמימה חיממה את עורי

יעברו עוד ימים, חודשים ושנים
אך חיי לא יחזרו להיות אותם חיים

אהבה
אמרתי לעצמי שזו הפעם האחרונה
שאחריה לא רוצה עוד אהבה
יותר לא אתאהב באף נערה
לא רוצה שוב לטעום אכזבה

אהבה
את האהבה ראיתי רק בסרטים
ולא הבנתי על מה מדברים
הכל נראה מרוחק ולא מציאותי
אך הכאב שחשתי היה אמיתי

שואה
אני רוצה לנטוע עץ
על אדמה ארורה זו
ואני רוצה שאותו העץ
יזרע חיים ויפיץ אור

אהבה
רוצה שתדעי
שברגעים הכי קשים
ונגד כל הסיכויים
נעבור ביחד את כל המכשולים

תחושתי
עומד בשירותים ושוטף את הפנים
המים מחליקים, גם הם ממך בורחים
רואה שבא עוד יום מעצבן
אז מוציא את הגיטרה ומתחיל לנגן

אכזבה
שוב ריחפתי בעננים
שוב חשבתי שחלומות אמיתיים
ברגע את ליבי היא כבשה
לרגע חשבתי שאותי היא רוצה

הרהור
התאבלתי על אותו תפוח אהוב
נשאר לי ממנו רק זיכרון כאוב
מישהו אכל את אותו תפוח טעים
מישהו קלקל לי את הטעם של כל התפוחים האחרים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
אלפי עצים ירוקים שסופגים את זעם הרוח ומתנדנדים מצד לצד כאילו
על פי קצב מתואם. קו העצים נגמר באחת, כאילו מישהו החליט שפה
יגמר היער. ומעליו התחילה הפסגה המושלגת. שלג עד צחור, שלג שלא
הוטרד על ידי חיה או אדם במשך אלפי שנים, שלג כה צחור שנצץ
באור השמש שהתגנבה




רגע, אז בסוף של
ארמגדון הרע
מנצח?



המבולבל


תרומה לבמה





יוצר מס' 34357. בבמה מאז 21/4/04 11:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לליאור חי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה