|
רודף שמלות! רודף שמלות! רודף שמלות! הקולות הלכו וסגרו עליי.
ההד בבית דין של מעלה רק הוסיף לפחד ולקלסטרופוביה הגוברת...
בסוף כל יום אני יורד לבר מינן השכונתי, מבקש מהבר-רוח שימזוג
לי שליש אויר בטעם גולדסטאר. כול הרוחות בבר צוחקות על הצורה
שלי....
|
אני מתעורר משנתי הטרופה. היא שוכבת לידי. נשימותיה הכבדות
פסקו. בודק דופק. כלום. צמרמורת עוטפת אותי. ידי רועדות.
|
|
|
אל תכה איש עם
משקפיים.
הכה אותו עם
אלה.
אד המתאבד |
|
