[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ליאור גובליוב
here without you - is just so much better!

 lori_g

אל היוצרים המעריכים את ליאור גובליוב

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עשיתי הרבה טעויות... טוב, אני רק בת אדם. ולבני אדם יש נטייה,
כשהם הולכים לאיבוד, לחזור אחורה. לנסות להגיע למקום שהם קראו
לו פעם "הבית." אבל זה לא תמיד אפשרי. אתה יכול להגיע למקום
הזה פתאום ולגלות שמישהו החליף את המנעול, והמפתח שלך כבר לא
יכול לפתוח את הדל

אחרי כמה שניות, הבטתי לכיוון הדלת, היא עמדה שם, לא יכולה
להסתכל עלי. "אוהב אותי?", היא שואלת, בוהה בנקודה ריקה על
הקיר. אני מחייך אליה. "אוהב אותי... עד הפעם הבאה שתחליט שזה
יותר מידי בשבילך." "אני מצטער." אני אומר. "גם אני."

אני זוכרת קטעים. זיכרונות מפוזרים. אני זוכרת את החוזק של היד
שהצמידה אותי בכוח. אני זוכרת את העוצמה שבעיניים, שניסו לתפוס
את המבט שלי. עיניים שחוקרות את הפנים שלי. מחפשות תגובה
כלשהי. מחפשות הוכחה למציאות שלא באמת היתה שם. אני זוכרת את
הכאב של החדירה, ואת


לרשימת יצירות השירה החדשות
You were suppose to be more
More
More then what I left behind

Even angels fall

Just let all of your defenses down
And allow yourself to be and feel
You can get hurt either way


I would miss the feeling
Of knowing you were everything!

Let's put out the candle, let's turn off the lights
I don't want to think tonight about all other nights
Just want to get away from here, just want to close my eyes
Don't want to see all that's not real, don't want to
realize.

געגוע
And I feel the pain that lets me know I'm alive
And I feel the loss that lets me know that you're not
But mostly I feel nothing

I'm empty inside, I feel nothing at all
I have nothing to write, I don't care if I'll fall

And I don't want to fix this
I just want to let it go
Maybe one day I'll miss this
Then again, I don't know

אמרת לי -"אתה מנגן כאילו אתה עושה אהבה"
עניתי לך -"את עושה אהבה כאילו את רוקדת"
זה לא היה מזמן כל כך
ועכשיו את אומרת

באותו בוקר - אתה תשנא אותי.

נוסטלגיה
לא משנה מאיפה באת
או לאן אתה הולך
וכמה סיפורים צברת
או לכמה אנשים שברת את הלב

זה לא כי חיפשתי "לשבור למישהו את הלב"

היא מביטה בי ואומרת
בוא נשחק משחק
אני אהיה מריונטה
אתה תהיה ליצן עצוב

אחר כך הוא נרדם ואני נשארתי ערה
וידעתי שמאותו רגע אני לא אוכל לחזור אליך חזרה

שנינו יודעים איך היינו יושבים
שעות מדברים
שנינו יודעים איך היינו אוהבים
גוף נשמה ולב - כזה דבר לא שוכחים

זה לא בא לי בקלות
גם אני שבורה, סדוקה
כמה רציתי להיות אחרת
להיות מזויפת בשבילך




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
פעם אישרו לי
יצירה.







תיקן כאוטיקן


תרומה לבמה





יוצר מס' 59074. בבמה מאז 15/2/06 5:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לליאור גובליוב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה