|
ליאור ד.
אפילו לא שם משפחה - רק אות.
ככל הנראה תוצר של הלינה המשותפת של שנות השבעים
והשמונים, אבל זה מסביר רק את האות. השאר הוא
באשמתו.
1977
זה בסדר, אני מבינה אותך, גם אני בעצם רוצה את זה, אבל אתה
יודע שלי אין את הכוח.
קיללתי אותה בלב כמה שרק יכולתי - אין לי כוח, אלק. ולי יש?
אני מזין אותה כבר שישה חודשים מעצמי, כבר חודשיים שאני יודע
שזה אבוד, אבל את התקע אני משאיר במקום. זה הולך להשתנות עכש
|
אין דבר העומד בפני הרצון. זה מה שהיה כתוב בכרזה שדויד תלה על
הקיר בחדרו. בכרזה הייתה תמונה של איש אשר יוצא מתוך החומה
הסינית - ממש מתוך, כמו הקוסם ההוא, נו, הבעל של ההיא. אבל
בכרזה ראו אותו יוצא ישר מבין הלבנים.
|
הרבצתי לה בדיוק פעם אחת.
כלומר פעם אחת באופן רציני, אבל תבינו שלא הייתה לי ברירה!
|
דייג הוא דייג מלידה ועד מוות, ממי השפיר ועד מצולות הים. זה
מכבר שמה ליבה לכך שנשות הכפר נזהרות מלתת מבט אל תוך עיניה,
מלהישיר מבטן אל החיה השחורה האוכלת אותה מבפנים, כמו העיט
המנקר את כבדו של פרומיתיאוס.
|
אני לא בטוח ששמתי לב כשהיא עלתה. זה היה חייב להיות איפהשהו
בין וייצמן לרמב"ם, כי בירידה לאורך בית הקברות אני זוכר
שחשבתי שהיא קצת גבוהה ממני.
|
עלית את ארבעת הקומות ברגל, מתוך התנשפות, נאבקת לרגע במנעול
העיקש ובסופו של דבר פתחת את הדלת וצעדת לתוך החדר האפל. ריח
של אבק ושל עובש הכה בנחירייך. הסטת את הווילון ובהית ארוכות
במורד הרחוב.
|
שקט. בתוך הראש קולות חלולים של צינורות רחוקים. כאב של לחץ
נבנה בחלק הפנימי של עור התוף. צריבה בריאות.
|
כששני עברה לקריית-אונו היא נתנה לו דג (שהיא קראה לו בייבי,
אבל בני חשב שזה שם של בנות, אז הוא קרא לו עמרם) ונשיקה.
|
בחיים יש רגעים של הבנה קריסטלית. פתאום נעלם הגוון העכור של
המודעות העצמית, וההבנה היא שקופה וחודרת. כאילו פתאום כל
החלקים מסתדרים בכיוון אחד, יוצרים קיטוב.
|
יש לי חבר שיש לו בעיה.
תמיד כשמישהו אומר את זה ישר יודעים שזה באמת הוא ההוא עם
הבעיה, אבל במקרה שלי זה באמת נכון הקטע הזה עם החבר.
|
כל מה שהיה צריך זה שיעול אחד מפתיע עיטוש לא במקום ופתאום
הריאות נסגרות כאילו קטנות לחצי מנפחן כמה שלא תתאמץ השאיפה
הגדולה ביותר שלך לא תגרום לחזה להתרומם באותו אופן שאתה זוכר
רק מלפני רגע
|
יש משהו מאוד מושך בלכתוב
על בחורה ישנה.
|
בשביל רמבו
זה אף פעם לא ייגמר
כולם ייזכרו בבוץ, בשרירים,
בזיעה, בפרצי האש -
לא הוא
|
לא, אל תגידי שום דבר. את לא צריכה להגיד.
זה לא שאני יודע שאת אוהבת אותי. תביני, זה לא ממש משנה.
|
היא אמרה לי שאני צריך להתחיל לעשן, שזה ייתן לתחושת הזמן שלי
משמעות חדשה.
|
בין הפסגות של האושר האינפנטילי לדיכאון המטמטם, אני לא בטוח
למה אני מתגעגע יותר.
|
במקלחת, מתחת לזרם המים החמים, שוב זכיתי בהצצה חטופה אל
העתיד. תמיד זה קורה במקלחת.
|
זה שיר אהבה
לכלבה הזחוחה שאת
|
הייתי הולך בשבילך
גם בגשם של אמצע דצמבר
לא ידעת את זה
לא שאלת
|
אני רוצה לרוץ יחף בחול זהב
אני רוצה לירות בכל אנשי הקיץ
|
כי גם במלחמה צודקת
חלקה אחת ישנה למת
והחיים צודקים בין כה וכה
בבית מחכים לי שאבוא
|
כשמחזור של ייאוש שוב נסגר
זה אני האטד
אני גזע בלי צל
|
כנראה שקל לחוס על בהמות רבות, על אנשים חסרי מושג, מאשר לתת
קצת צל
|
לראות, לרצות, לחמוד ולוותר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תרמתי במשרד של
בעלי.
האשה הקטנה
באוברדראפט |
|
