|
נולד ב-1981, בעיר חוף קטנה וחביבה בישראל, עם גיחה
בת שנתיים לאמריקה הרחוקה, חי בניגוד מוחלט בין
הפרקטי (משפטים) לרוח, מוטרד מהכל, לא בגלל המשמעות
של הדברים כמו החוסר משמעות שלהם. ביאליק תמיד היה
המשורר האהוב, קונדרה הסופר האהוב, ורדיוהד הלהקה
האהובה, כל מה שמופיע מושפע מזה בצורה זו או אחרת.
נותרה בי רק הצלקת
של אמת אילמת
דבריה אינם נשמעים
קולה נדם, טיפשותם של אנשים
|
המלח מחכה
חוסר בהירות
הקצב מתפוצץ
צריך לנשום בזהירות
|
בין הרים ובין פסים טסה הרכבת
כך אומרים.
בין ערפיח העיר ובין חריכות צופרים
טס אתה.
|
הכל ערפל
זה מבלבל
היכן ההוראות?
מי יודע איך לחיות?
|
כדי שלא תיפגע
וכי אני לא מאושרת, כך את אומרת
ואני?
אצוד אותו, אאלף אותו. אכלא אותו
אהפוך הצעקה להרגשה אילמת
|
רוצה להתמלא, אך את תרוקני אותי
רוצה את החום אך את תעלומה בשבילי
|
כי האדם הוא לא עץ השדה,
אלא אלטרנטור עייף בסקודה ישנה.
|
אני דורך במקום
היישר אל הבינוניות
בהיסוסים, דין וחשבון
לא אשיג אלוהיות
|
אוף, כמה חם ומהביל, מה זה כל האנשים האלה, לאן הם הולכים?
פשוט חסר לי הציקלון בי ואיזה רועה גרמני בשביל להשלים לעצמי
לגמרי את האנלוגיה השואתית. צפיפות איומה, נראה לי שאפילו על
מין אני לא יכול לחשוב. מדהים שזה הפרמטר שלי לסבל, אף פעם לא
חשבתי על זה. יכול לה
|
|
|
אל תשפוך את
התינוק עם הרוטב |
|
