|
"אולי מחר יגמרו המלחמות, קופים עם חצוצרות ינקו
ת'רחובות.
כוכבים קטנים על הג'קט של ראש הכפר, שילווה עכבישים
לשער...
אוהד פישוף לא חברה, אוהד פישוף לא משחקת
ליאור בן אהרון לא חברה ליאור בן אהרון לא משחקת
אני טקסט פוליטי?!
i know that the picture of us that's in my head is just a
lousy fake
|
אני מתעורר מהסיוט לתוך מהדורת חדשות מורחבת...
עוד פיצוץ, עוד אוטובוס נכנס ברכבת...
כמה טוב להיות בבית?
|
המצפן לא נותן כיוון ורק עושה סחרחורת
אלפי צעדים לשום מקום
מול אלפי מחוות של אוהבים
אני עדיין תקוע בכלוב של ציפורים
|
אם אלפי תותחים של אהבה
לא הצליחו למוטט חומות עבות של פחד הגורם להכחשה
|
שוכבים בשקט בשקט, בדממה ולא זזים...
|
עשית לי שואה, פגעת בי וריסקת אותי!
חתיכת כלבה! איך אין לך שום בושה??
את פשוט הלכת והמשכת הלאה לקורבן הבא
|
כל אלה סתם פרטים קטנים בעלילה
בשורה התחתונה אני רוצה חזרה
אבל יום אחרי יום שיחה אחרי שיחה
אני פותח את הספר וקורא מההתחלה
|
אני עזוב, אני מוזנח כמו גם הכיסא אשר נפל ולא הרמת
(תרגיל כתיבה על עצמים במסגרת "שורה חדשה")
|
אני היחיד שרוצה אותך באמת
הוא רוצה אותך סתם ככה ואת אותו מאותה סיבה
|
את מה שמילותיי לא יכלו ללחוש צועקות האותיות...
|
ממטרות מתיזות טיפות זעירות של חיים על דשא גוסס.
הממטרות גם מציפות את המדרכה שליד.
עיקרון הצדק יצא לשביתה.
|
ואת... את השארת עוד כלי שבור על הרצפה
|
כל כך כואב לי על איבוד התמימות
של ילדה בת שלוש שהאמא זונה
והאבא מחוק
|
אז הנשר ממשיך ומצל על העולם.
קול צרחת המוות של הזקוקים לעזרה,
נידם.
|
איכשהו את תמיד הסיבה לחיוך שמביט בי במראה
|
אני רוק-סטאר מזוייף
אני יושב מסומם כותב דף אחרי דף
חולה סופני בהזיות
אני כבר שנים מנותק מהמציאות
|
עולם של פסיכופטים שתלטנים במסווה של גן עדן
גהנום כבר לא נראה כל כך נורא
|
יש לי זמן, יש תקווה, יש אכזבה
עוד מעט בעזרת השם תיהייה גם אהבה
|
שוכב במיטה בעיניים עצומות ובוהה בתקרה
|
אז אני רץ, בורח מהכל.
משאיר הכל מאחור, ומנסה להמשיך הלאה.
אני רץ אבל העשן מסרב לעזוב
|
|
|
שפצור =
מחזור!
פרובוקטורית. |
|
