|
זמרת יוצרת כותבת חושבת
ועוד כל מיני דברים שמסתיימים בת'
:)
אלי אומר לי ככה. הוא אומר לי: גם אני בחור ישר והגון, בה"א,
בטח שהגון, מה את חושבת שאני. אבל מותר גם לנסות דברים חדשים
מדי פעם, לא? מה את אומרת? לא אמרנו שאת מנסה דברים חדשים?
|
מעשה בעלמה בודדה. ימים הייתה העלמה מהלכת בספריה; ימים
ארוכים. הייתה מלקטת במבטה את שאבד, מעבירה קרני מבטה על
חולצתו הבלויה, טי שירט בצבע מתחלף, כל יום אותה הגברת ובאותה
האדרת כמעט. פעמים הייתה חושבת שהוא מתלבש בחושך; הוא נראה כמו
מי שמתלבש בחושך, והיא לא
|
אבל אתה רק אמרת 'בואי, אני אלווה אותך לאוטו', והמילים שלך
דחפו אותי לקום מהכיסא כמו זרועות בלתי נראות שמזרזות את הקץ.
|
בכל אופן צחקתי, כי זה היה מצחיק איך שאמרת את זה; והלכתי
למטבח כמו האישה הטובה שהיה נדמה לך שמאוד רצית שאהיה
|
מסיבות הן דבר מוזר, ואני לא הולכת אליהן כמעט, אבל כשכן אני
חושבת שאני מסתדרת מעל המצופה. אני לא יודעת איך, כי בסך הכל
בגרעין העמוק שלי אני היבריד של חננה וחייזר. אבל אני מחוברת
בקטע מוזר כזה שגורם לי לפעמים לשאול את עצמי: מי לימד אותך,
בכלל? מתי למדת להי
|
Slowly and unpassionately
All pleasures become guilty;
|
You're the marching band
And I'm your drums
And trumpets
And Trombones
|
I recognize your sexless moans;
they whisper at my back
familiar pain
I know all too well
|
Regional cuts;
continentally-invisible
globally-inaudible
|
A guitar
With no strings attached
Can only play mono-
tonous tunes
|
האגו הוא איבר מיותר
כמו התוספתן של הנשמה
אני מוכנה שיוציאו לי
|
אני נותנת לך
את אהבתי
ואתה, מבקש
קבלה
|
הימים שבאים לאחר הלילות שללא-שינה, מסוייטים הם;
מסוייטים הם ומסוייט תוכנם
וכל שאפשר הוא
לשבת בסבלנות בחדר-ההמתנה שלהם
|
אין בי גרב דומה, הללויה. וילון זרוע חמניות, טווי יהלומים,
כרוך לעד מסביב נעליי, סרבנות עיקשת. פחד צורמני קורם רעש שלם
תחתיי.
|
את לא ראויה שאכתוב
עלייך.
שומעת?
יש לי דברים חשובים יותר, כמו
את עצמי.
|
היי, את נראית ממש חמודה
מאיפה את? (מתוך סקרנות גרידא
זה לא שאכפת לי לנסוע מעט
אם פירוש הדבר שאמצא את האחת)
|
תאהב אותי אלף פעמים
ועוד פעם אחת
לשנה הבאה
|
אתה אומר לי בואי. אלי
ביום חמישי
החזאי אמר שיתקדר, לקראת הערב
ואני אחכה.
|
יש אותך של היום
ואותך של הליל
אותך שבדיוק יצאה מהמיטה;
יש אותך של הפחד
אותך של השקר
ואותך שנראית כמו אותה
|
אתה הולך לי על דופן הקרקפת
בחלומי על גחון אתה זוחל אלי;
יגע, אומר לי:
הנה שבתי
|
להיות נתינה
בממלכה הרגשית של האחר
זה אסור
|
יֵשׁ אוֹטוֹבּוּס שֶׁלּוֹקֵחַ לְאָן שֶׁאַתָּה נִמְצָא
כָּתוּב עָלָיו מֵאָה שִׁשִּׁים
וְהוּא לֹא הַיָּחִיד, יֵשׁ גַּם שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ,
וְגַם שֵׁשׁ, וּמָאתַיִם שְׁלוֹשִׁים
|
אני מתגעגעת אליך עמוק
כמו שהנהר מתגעגע לאוקיינוס ואולי גם אתה אלי,
כמו שהעגל רוצה לינוק מהפרה שרוצה להיניק
|
פתאום נהיית יפה, כשאת לא שלי
|
אפילו שזה מפתה;
הצחוק הסודי שמצטחק על גבי המבט העירום מבלי
שיתעקלו השפתיים
|
הם מטפסים באיטיות מהטבור אל הצוואר
ומתפשטים בעדינות בטיפוסם בכל איבר
|
בחור חתיך בספריה
אתה מזכיר לי אטריה
כל כך דקיק, כזה ארוך
רוצה ידיי סביבך לכרוך
|
בחורות עם שיער כחול
בכל מקום
בפרסומת ביטיוב לפני סרטון
באיור בתוך ספר ילדים שקיבלתי לעבודה
|
אתה אוהב
בחורות רזות מאֹד
שחוּמות
עם גוף של רקדנית
ושיער שחור חלק אסוף בגוּלגוּל
|
בקיצור, די מהר הבנתי שמדברים שצריך לעקם
עבורם את הצוואר לא ייצא משהו טוב (כלל לחיים, תרשמו) -
ושקעתי
באפל מיוזיק שלי
|
החבר הראשון שלי נפרד ממני בחנוכה. זאת אומרת, הוא לא ממש אמר
שהוא נפרד ממני, אבל אני הרגשתי
|
למה אי אפשר לחיות עבור האהבה, שהרי היא הדבר היחיד המרגש
שקיים בעולם
|
מסתבר שטל עובר לגור עם הבלונדינית אז כנראה שזה אבוד בינינו.
לא שבאמת רציתי אותו, סתם חשבתי שהוא מקסים, כמו שאז אמרתי.
אני עדיין חושבת
|
דני שלומד איתי צרפתית פעמיים בשבוע בערב, בימי ראשון ורביעי,
תמיד מתריע לי מה אני שווה, בכל פעם שנדמה לו שאני שוכחת רגע
|
אני מדמיינת אותנו הולכים ברחוב תל אביבי מתחת לירח הכמעט מלא
ואתה מחבק לי את המותן. פס כסוף ולח של התרגשות אהבים מתלפף
סביבך וסביבי, כורך אותנו זה בזו, כמו רומן עב כרס בלי סיום
|
ולא הבנתי איך כל פעם עובר זמן, רוצים ללכת ונשארים, רוצים
להישאר אבל יודעים שצריכים ללכת, ונשארים ונשארים, והחושך נמשך
בשמיים עוד ועוד מסביב לאורות המנצנצים. ואמרתי לו, תראה, זה
כמו פח השמן, החושך הזה
|
'אתה בטוח שאתה לא... רוצה לשאול אותי משהו אחר, אולי? אפשר
להחליף שאלה?'
|
|
|
