|
אפשר להגיד עסוקה
אם רוצים להתעלם מהאמת
יותר מדי לחץ על בנאדם אחד
יותר מדי ציפיות שבנאדם בונה לעצמו
ולבסוף מציב אותן כמטרות
כאילו היו ציפיות יקיריו
למרות שלא היו
יש דברים שבנאדם מצופה לעשות
ולכן עוטף את עצמו בקליפה
ולפעמים שולח רמז קל על מצבו
מדליף כמה סודות
מקווה לטוב,
בודק איכויות פסיכולוגים
רק כדי לוודא שעושים עבודתם כראוי
ובכל זאת-
בנאדם.
"אני מכירה את הפרצוף הזה," היא אמרה לו וחייכה. "איזה פרצוף"?
הוא שאל. "למה את לא הולך אליה כבר? למה אתה מחכה בדיוק? אם זה
לאישור שלי אז לך, לך כבר"! היא צחקה והוא רץ החוצה לכיוון
המים והתחיל לשחות אל השמש השוקעת. על הסלעים היו רשתות דייגים
קרועות של ספינו
|
כשאלוהים באה לטיפול אצלי בפעם הראשונה היא קצת הזיעה. יכולתי
לראות לחות כזאת של העור באזור המחשוף. זה לא שהיא הייתה
משוגעת או משהו. פשוט קשה לה לעמוד בלחצים.
|
הוא הביט לחלון ובכה. דמעתו היחידה נזלה במורד הפנים החיוורות.
בחדר שרר קור והשקט היה גדול מאין כמוהו. הוא רק המשיך להסתכל
על החלון.
|
אני לא אגיד לכם איך קוראים לה. אני גם לא מתכוונת לתת לה שם
בדוי מטופש כמו- נועה או אות כלשהי כמו א', זה ישר נותן
אסוציאציה רעה. בייחוד אחרי מה שקרה לה.
|
אותם שכונו כמספר ולא בשם
אותם ההורים שהקריבו חייהם
אותם פנים תמימים שלא הגיעו עד הלום
אותם פנים תמימים שעברו גיהנום
|
הכל נופל עליי
עקרונותיי קורסות תחתיי
כל המחשבות רצות
בכל הרעידות והתחושות
|
אני לא בטוחה שאני יודעת
או אולי אם זו טעות
אבל לפעמים נדמה לי שאני נוסעת
בחזרה אל הילדות
|
עירום כביום היוולדי - המשכתי.
הלכתי.
אחרי כמה צעדים קיבלנו סמלים.
צעדתי.
אילו היו רואים מעבר לטלאים.
חשתי.
|
כבר דורות מספרים על השד הקטן
המבקר בכל בית וצריף
אך לפני הוא ממתין על קצה ארובה
להזדמנות הנכונה להתקיף
|
העלב אותי
פגע בי
שקר אותי
הכה בי
הרוס אותי
התנכר לי
שחק בי
הרוג אותי
אבל אל תבקש ממני לשכוח
כי הכאב רב מנשוא
לא אוכל מעצמי לברוח
אתה היטב יודע
הרי לא שמעתי בקולו
|
רוחות שרב וקור נשבו
הים וכל גליו גאו
הלהבה וכל גציה לחשו
והאדמה וכל רגביה נשמו
|
מה מרשים הוא העץ הגבוה
מה מרשים הוא בשלל הגוונים
מה מרשים בצמרת הנועם
מה מרשים בכיסוי הצללים
|
הוא לא מבין,
כל תזוזת עיניים
מה שזה מזמין
הוא לא מסכים להאמין
|
לילה, שקט, כלום.
רק הצרצרים מחרזים
שירתם לא נשמעת רחוק
כמו היא באה מבפנים
|
זה לא ממש משנה
מה אני באמת מרגישה
החיים הם כמו משחק
וכל יום זה כך נראה
|
במשך החיים שהיו לו
היו עליות וירידות
והצער קונן בו
אז הוא החליט לנסות
בכל פעם עוד טעימה
שאף את כל הצרות לתוכו
ולכמה דקות הכל נפלא
למה לא?
|
וכשנגענו ברגע הזה
הרגשתי התעלות
|
אין מילים בפי,
לתאר לך את התחושה.
רעד עובר בגופי,
הרוע במחשבה
|
עובד אדמה
שליו ורוגע
עובד בחמה
נותן ונוטע
|
כשנסענו העירה אחרי הצהריים
ראיתי איש מוכר אוויר מירושלים
אז חשבתי לעצמי - אולי בינתיים
אני אמכור פיסת שמיים
|
הקליפה הובילה לעוד אחת
ואחריה עוד אחת ועוד קליפת הדר
עקבתי אחר שביל קליפות התפוזים
והריח המתוק היה מוכר
|
אין פה מקום לגיחוכים ובדיחות,
אנו מדברים פה על נשמות,
תועות,
בין הגופות.
זה משגע כל כך,
זה פשוט לא נסלח.
|
חשופה אל מול עולם
כערומה אל פני כולם
וככל שזה נמשך
הם מאיימים עליי בשח
|
הוא הביט לחלון ובכה. דמעתו היחידה נזלה במורד הפנים החיוורות.
בחדר שרר קור והשקט היה גדול מאין כמוהו. והוא רק המשיך להסתכל
אל החלון.
|
|
|
אם אני אוריד
חולצה אתה תפרסם
את הסלוגן שלי?
ומכנסיים? |
|
