[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את לינור שו
אפשר להגיד עסוקה
אם רוצים להתעלם מהאמת
יותר מדי לחץ על בנאדם אחד
יותר מדי ציפיות שבנאדם בונה לעצמו
ולבסוף מציב אותן כמטרות
כאילו היו ציפיות יקיריו
למרות שלא היו
יש דברים שבנאדם מצופה לעשות
ולכן עוטף את עצמו בקליפה
ולפעמים שולח רמז קל על מצבו
מדליף כמה סודות
מקווה לטוב,
בודק איכויות פסיכולוגים
רק כדי לוודא שעושים עבודתם כראוי
ובכל זאת-
בנאדם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
"אני מכירה את הפרצוף הזה," היא אמרה לו וחייכה. "איזה פרצוף"?
הוא שאל. "למה את לא הולך אליה כבר? למה אתה מחכה בדיוק? אם זה
לאישור שלי אז לך, לך כבר"! היא צחקה והוא רץ החוצה לכיוון
המים והתחיל לשחות אל השמש השוקעת. על הסלעים היו רשתות דייגים
קרועות של ספינו

פואנטה
כשאלוהים באה לטיפול אצלי בפעם הראשונה היא קצת הזיעה. יכולתי
לראות לחות כזאת של העור באזור המחשוף. זה לא שהיא הייתה
משוגעת או משהו. פשוט קשה לה לעמוד בלחצים.

דיאלוג
הוא הביט לחלון ובכה. דמעתו היחידה נזלה במורד הפנים החיוורות.
בחדר שרר קור והשקט היה גדול מאין כמוהו. הוא רק המשיך להסתכל
על החלון.

יומן
אני לא אגיד לכם איך קוראים לה. אני גם לא מתכוונת לתת לה שם
בדוי מטופש כמו- נועה או אות כלשהי כמו א', זה ישר נותן
אסוציאציה רעה. בייחוד אחרי מה שקרה לה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שואה
אותם שכונו כמספר ולא בשם
אותם ההורים שהקריבו חייהם
אותם פנים תמימים שלא הגיעו עד הלום
אותם פנים תמימים שעברו גיהנום

הרהור
הכל נופל עליי
עקרונותיי קורסות תחתיי
כל המחשבות רצות
בכל הרעידות והתחושות

זכרונות
אני לא בטוחה שאני יודעת
או אולי אם זו טעות
אבל לפעמים נדמה לי שאני נוסעת
בחזרה אל הילדות

שואה
עירום כביום היוולדי - המשכתי.
הלכתי.
אחרי כמה צעדים קיבלנו סמלים.
צעדתי.
אילו היו רואים מעבר לטלאים.
חשתי.

הומור
כבר דורות מספרים על השד הקטן
המבקר בכל בית וצריף
אך לפני הוא ממתין על קצה ארובה
להזדמנות הנכונה להתקיף

מצב
העלב אותי
פגע בי
שקר אותי
הכה בי
הרוס אותי
התנכר לי
שחק בי
הרוג אותי
אבל אל תבקש ממני לשכוח
כי הכאב רב מנשוא
לא אוכל מעצמי לברוח
אתה היטב יודע
הרי לא שמעתי בקולו

טבע
רוחות שרב וקור נשבו
הים וכל גליו גאו
הלהבה וכל גציה לחשו
והאדמה וכל רגביה נשמו

ייסורים
מה מרשים הוא העץ הגבוה
מה מרשים הוא בשלל הגוונים
מה מרשים בצמרת הנועם
מה מרשים בכיסוי הצללים

יחסים
הוא לא מבין,
כל תזוזת עיניים
מה שזה מזמין
הוא לא מסכים להאמין

עצב
לילה, שקט, כלום.
רק הצרצרים מחרזים
שירתם לא נשמעת רחוק
כמו היא באה מבפנים

ביקורת
זה לא ממש משנה
מה אני באמת מרגישה
החיים הם כמו משחק
וכל יום זה כך נראה

סמים
במשך החיים שהיו לו
היו עליות וירידות
והצער קונן בו
אז הוא החליט לנסות

בכל פעם עוד טעימה
שאף את כל הצרות לתוכו
ולכמה דקות הכל נפלא
למה לא?

כמיהה
וכשנגענו ברגע הזה
הרגשתי התעלות

תחושתי
אין מילים בפי,
לתאר לך את התחושה.
רעד עובר בגופי,
הרוע במחשבה

עצב
עובד אדמה
שליו ורוגע
עובד בחמה
נותן ונוטע

אלוהים
כשנסענו העירה אחרי הצהריים
ראיתי איש מוכר אוויר מירושלים
אז חשבתי לעצמי - אולי בינתיים
אני אמכור פיסת שמיים

אכזבה
הקליפה הובילה לעוד אחת
ואחריה עוד אחת ועוד קליפת הדר
עקבתי אחר שביל קליפות התפוזים
והריח המתוק היה מוכר

שכול
אין פה מקום לגיחוכים ובדיחות,
אנו מדברים פה על נשמות,
תועות,
בין הגופות.
זה משגע כל כך,
זה פשוט לא נסלח.

כעס
חשופה אל מול עולם
כערומה אל פני כולם
וככל שזה נמשך
הם מאיימים עליי בשח


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הוא הביט לחלון ובכה. דמעתו היחידה נזלה במורד הפנים החיוורות.
בחדר שרר קור והשקט היה גדול מאין כמוהו. והוא רק המשיך להסתכל
אל החלון.


לרשימת יצירות הציור החדשות
אבסטרקט
אל היצירה




עכשיו 5:30
בבוקר ואני בבמה
חדשה.
אני עייף,
טרוד,
ומפליץ ללא
הרף.

5:31 בבוקר, אני
הולך לישון.




השניצל הולך
לישון תוך כדי
הפלצה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 38829. בבמה מאז 11/8/04 1:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללינור שו
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה