|
"..אבל אתמול זזו לי הידיים, ככה, פתאום. אחרי הרבה שנים.
זזו לי הידיים..לי, שאפילו ביום חתונתי לא רקדתי.
לא הבטתי בראי.
הרמתי ידיים כחסיד הרוקד את תפילתו, מניפה ידיים אל על בכוונה
גדולה. רקעתי ברגליים כרקוע בת שבט הזולו ביום חגה. הגברתי את
המוזיקה עו
|
"דמעת דבש עושה דרכה מן התפוח למטה.
גם אני עושה דרכי במורדות..."
|
יום אחד ארפה מזכרון היותך
השכחה תדפוק על דלתי...
|
"כל אחד הלך הביתה, לבית העצוב שלו" - כך ספרת ואני כתבתי.
|
אתמול התקשרו להודיע שהמחלה האיומה הכניעה אותך. רק היא יכלה
לך.
ואני רק חשבתי על ידיך הדשות בבשרי.
את זה אף סבון לא יוכל להוציא.
|
לא ירחק היום בו אניח את ראשי על כתפך.
לא תרחק הדמעה שתתגלגל במורד לחיי ותאסף בכף ידך.
לא תרחק היממה בה נחיה חיים שלמים.
|
|
|
פקח, אני פורק
סחורה!
פרובוקטור. |
|
