[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על לינדה סמואלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי לינדה סמואלאל היוצרים המעריכים את לינדה סמואל
I can't see nothing, nothing
Round here
Catch me if i'm falling
Catch me if i'm falling
Catch me cause i'm falling down on you
I said i'm under the gun
Round here
Oh man, i said i'm under the gun
Round here
I can't see nothing, nothing
Round here




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מכתב
פגישתנו הייתה מקרית...

זה היה כמו עוד יום חמישי רגיל בבסיס...
בסביבות השעה 17:00 התחלתי לשטוף את המשרד ולאחר מכן התוכנית
הייתה ללכת הביתה, אלא שהפעם משהו עצר אותי באמצע.

מכתב
דמעה קטנה יורדת על לחיי עכשיו, אהובי, אתה יכול לראות אותה
מאי שם?

התבגרות
כל יום הוא מגיע.
תמיד מזמין אותו דבר: אספרסו כפול!

אהבה נכזבת
שעות על גבי שעות הייתי יושבת בחלון ומסתכלת עליו.
והוא לא ידע, או אולי כן.
אם רק היה יודע מה תיכננתי בשבילנו.

זכרונות
יהיה לי קשה לזהות אותך
יהיה לך שיער ארוך

הוא היה היהלום האחרון עלי אדמות, נוצץ ביופיו, בוהק מהשמש
בגוונים של סגול וכחול.

אהבה
עברתי ליד הומלסים חסרי כל וגם ליד זונות
המחכות לקלינטים. שום דבר לא ריגש אותי,
הייתי אטומה.

יומן
"מה את רוצה ליד החביתה?" הוא שאל אותי בדיוק בשעה שמונה, שזו
השעה בה אנחנו אוכלים כל ערב. אמרתי שכמו תמיד עגבניה תספיק.

היפרדות
שרון: אני רוצה לשים לזה סוף.
דן: סוף... למה סוף, אני אוהב אותך, אל תעשי את זה

אתה רץ סביב הזנב של עצמך, משותק לגמרי מלב עד בוהן


לרשימת יצירות השירה החדשות
כל הלילות שלא ישנתי איתך

תמיד תלויה באויר
אף פעם לא בקרקע

אין חוקים אין ברירה

הכל בבערך
אני לא מצטערת
הכל בנמאס
אין שום דבר גס

גם אחרי שעבר כבר די מספיק זמן, גם אחרי שהוא
שאל מה שלומך.

ושוב את בוכה.

אם זה רגש, אז זה צף
אם זה הלב, הוא נחנק.

האם זוכר אתה אותי?
אני שהייתי בראש מעיינך

אנשים לא מבינים שכשאדם רוצה להיות
לבד אז זה אומר רק ה ו א.

הוא יושב שם ומחכה
לרגע לדקה למאית השניה

כל-כך מכיר אתה אותי
אך לעזור לא תוכל

הרגש כואב
הראש עוד יותר

החזאים אומרים שלא יתאפשר לראות את הנוף
השמש לא באה, יהיה אפור עד הסוף

אהבה
אני איתך בגוף ובנשמה

כל הרע שאלוהים ברא,מתוחזק על-ידי
אותם אנשים שנואים.
כל היופי שאלוהים ברא,
לא נראה בעיני אלה שלא יודעים להתבונן.

תהום בלי אופק קוראת לי לשוב
היא שואבת אותי אליה בשקט

לא יכולה להבין את היופי
שנמצא בי
בתוכי

אך אתה לא נותן לה להתחיל
את ההצגה

חלום מזעזע שחלמתי עליך
הזכיר לי שפעם אהבתי אותך

אהבה
כמו כדור שלג המתגלגל לעבר הסוף,
מוצא את עצמו נתקע במכשולים רבים.

כולם מנסים להגיד לי מה לעשות
כשאני משתנה לי מול העיניים
וכבר לא רואה מה מותר ואיפה
על אתמול אני כבר לא מדברת

אני צריכה אותך לידי עכשיו
אך אתה אינך שומע

שם אין בגדים ואין נעליים
אין חוקים ואין גבולות

למה אתה לא לידי
גם אני איני משיבה לשאלתי

החומרים הדרושים :

לב אחד
גבר

תחושתי
אני והרוח
אנחנו ביחד

עכשיו אתה מתחרט על מה שהיה נכון?

מרוצה ולא רוצה ששום דבר יפריע
שמחה על כל יום שבחיי מפציע

האוויר החם בחוץ מזכיר לי את העבר
שבו אני ואתה נפגשנו במקרה
בעולם מרוחק ומלא הפתעות
הבטחת שיהיה בסדר

כבר שני לילות ברצף עיניי לא נחו
הלבן שבתוכן מזמן הפך לצבעו של הדם
במוחי מתרוצצות מחשבות בלי סוף
וכל מה שגופי רוצה זה לנוח

תשתני, אבל רק למענך
תאהבי,
רק את מי שאוהב אותך בחזרה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אבדה לי האמונה בכל מה שנמצא סביבי

הרהור
אין לך תשובה? תסתכל עליך, מנסה להיות גיבור העולם.

אם אני אחבק אותו פתאום ככה לאור יום, אז הוא יחזיר לי חיבוק?
אבל אני לא רוצה לגעת בו.

יום אחד הוא יחזור, אני יודעת.
הוא לא ידפוק בדלת כמו תמיד, ויכנס בסערה כזאת עם חיוך של
מלאך.
יום אחד הוא יחזור ויגיד את כל שלא אמר.

כשיהיה לכם יום רע, תסיימו אותו במיטה, או בפאב עם כמה
דרינקים?

כשיבוא ה"אחד" תתנו לו ללכת?

הכל עניין של החלטות בחיים.

נו, הנה, איזה דגל שמת היום? אדום? כחול? צהוב?

מה?
איפה הוא?
מישהו יודע לאן נעלם לי החלק הרביעי?

אני חושבת שהם שומעים אותי,
בתוך הראש הנחשים חוגגים
והמחשבות עפות כמו כדור פורח,
הם תופסים איתי טרמפ.
עכשיו אנחנו בשמים גבוה.

אז אתמול בערב כשהלכתי לי ברחוב, לבושה במדי זית
ושקית ורודה ביד, כן, כן ורודה. לפתע מרחוק אני רואה גבר
בערך בשנות ה-30 לחייו, נע במהירות אם יורשה לי לציין, בדיוק
לנתיב ההליכה שלי. הוא היה נראה מוזר, לא מטופח ומלוכלך.

יוצאת מעצמי ומהצד מתבוננת, כמה עצובה ילדה יפה כזאת יכולה
להיות.
כמה רע לה מבפנים על מה שיכלה להיות ועל מה שעוד לא תהיה.
איך היא ויתרה על ההוא ככה בקלות, למרות שידעה שהיא תתחרט על
זה.
איך היא מרגישה כאילו כל החיים עוברים לידה, והיא, בשלה.

היפרדות
הוא אהב אותי כמו שאף אחד
אחר לא אהב...




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
מרצים, רדו
מהעצים!



מחתרת הפיסיקה


תרומה לבמה





יוצר מס' 27170. בבמה מאז 18/10/03 11:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללינדה סמואל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה