[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את לימור צאלח

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ני הסתכלתי עליה ולא הבנתי למה היא בוכה ומה בן אדם אחד צריך
לעשות בחיים שלו כדי להיות מאושר. כמו סבתא שלי בזמנו הבאתי לה
מים והרבה ממחטות נייר, אבל היא לא הפסיקה לבכות. אני לא עזבתי
אותה לרגע, התפטרתי מהעבודה, עשיתי מנוי למי עדן ולחברת מישו
לטישו, אבל הענ

חילופי דברים ומילים לא היו אצלנו בבית עניין שבשגרה. אימא
אמרה שלשם כך נועדה הטלפתיה והמילים הן משהו בעל ערך גשמי נמוך
מאוד, לכן הפחיתה בדיבור. אבא היה משוחח עם המחשב דרך המקלדת
כשלא היה קורא עיתון. אני הייתי בד"כ ישובה על הכורסא בסלון,
מסתכלת על זוג גושי




אי אפשר...
זה מכאיב
את כל כך יפה






יצאתי לאגוטריפ
מיד אשוב


תרומה לבמה





יוצר מס' 76869. בבמה מאז 16/7/07 5:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללימור צאלח
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה