|
היי לכם! החלטתי קצת לחדש את הדף שלי לאחר המון זמן
ללא כתיבה. אז מקווה שתיהנו - ממני ומשיריי.
Pale september,
I wore the time like a dress that year
The autumn days swung soft around me, like cotton
on my skin
- Fiona Apple
הרגשתי שהאוויר שם קריר, מהסוג שטיפה קר לך אבל לא מספיק כדי
להרים את עצמך ולחזור הביתה. ראיתי שהקור יוצר סטטיקה וכמה
שערות בראשן עלו כמנסות לנגוע בי, אך הן כנראה שכחו שאף אחד לא
יכול לנגוע בי.
|
אתה יושב שם ושואב אותי אל תוך עיניך. אני מטפסת על גג הרכבת,
היוצרת שביל של אור בחושך שלך. זרועותיך מלטפות-לא מלטפות כמו
חוטים קרועים. אני מחליטה להישאר בשביל הנסיעה הזו, מקווה
שאחזיק חזק, שלא אתנדף.
|
(כמו הפקק בצאוור בקבוק היין האדום)
אולי המילים יפסיקו להעצר בתוכי.
הדמעות יפסיקו להאצר בגרוני למראה עיניו המלאות ירוק
|
ריח סגלגל של אדר
אתה
סוחף אותי לתוך הרשרוש השקט של נפשך
|
והאגם קפוא ואני
מתרסקת על גבו של היום
|
ההפסקות האלה בי והגשם ממשיך לזרום ולהכות ולא ההיפך
כמו דם או כמו קריסטל
|
שוחה בתוך הבריכה הזאת שלך. המים
כל-כך מלוחים מדמעות
שלא היו שלא יכלו לצאת אתה
יוצא ממני לאט, בייסורים שקטים
|
המגפיים החומות
באור הזה של בוקר גס
הן שתי חיות קטנות
מתות כאן לרגלי.
|
עוברת בין קורים שקטים
לאט, טועמת את טעמה הסוכרי של
החריצות,
עלובה, עצובה היא, אך יפה קלועה כאן בסבך הדביק
|
הבוקר הזה ירוק לי.
בהיר לי.
האוויר בתוכי נקי.
|
אומר לי שלום אחרון ומסתנן לריאות
המדרכה
והרצון העז לחדול לרצות
|
מתנצלת אפילו בפני השיר.
שלא יצא מכוער
שלא יצא כאוב שיהיה
כאוב במידה הנכונה.
|
כרוך סביבך כמו צעיף
את תשוקותיי, אהבה
חדשה נרקמת בתוך כל חוט
|
תן לי שבועיים
לשכוח את אותם הימים
לגעת במוחי בעור חלק, שיער יבש-קצוות
|
קוטפת מילים
מתוך שורות צבעוניות
|
בשוקולד עד
שיאזל, עד
שיתייבש.
הכאב המר הזה מתפלש בתוכי לא מוכן להתייבש.
|
ההרגשה של לפספס, כמו להדליק גפרור ששורף לך את היד לפני שאתה
מספיק להדליק אתו משהו, חוץ מעצמך כמובן.
|
תראו את האוטובוס הזה. שלד ירוק, פחית מעוכה, חתיכות-חתיכות
מפוזרות על הכביש. חתיכות של משהו שהיה פעם אוטובוס ירוק, אגד.
אגד בדרך שלך. בדרך לאן? ופתאום, סוף סוף, אני קולטת.
|
אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
|
|