|
בת 27 , נושמת קריאה וכתיבה
מאמינה בכוחן של המילים
לסלול את הדרך אל נבכי הנפש
יצאתי מהמגירה בעקבות קורס אקדמי
שהשפיע עליי מאוד
חלון ל- 120 עם המרצה האהוד והמוערך
פרופ' אורציון ברתנא
בוגרת תואר ראשון בחינוך
אולי היום
אפסיק לדמוע את הדקות
של זכרונות עמומים
בתמונות מצהיבות
עיניים חלונות לראי הנשמה
ידיים הן שלוחות של חדרי התשוקה
שפתיים הן סוכריות של רגשות סוערים
מים גנובים ימתקו
|
כמו חלה קלועה
כלואה
בחבלי אהבה סבוכים
וקראת לשבת עונג ... ולי - המענגת
|
לאבא שלי לא היה סולם
אבל היה לו לב עד השמים
היו לו עיניים צוחקות
וחיבוק עוטף
כקשת המחפה על ענני המים
|
לב מחפש אהבה
רגש מחפש ריגוש
קיום מחפש משמעות
אחרת זה למות
|
אשרי האישה
אשר הלכה בעצת לבה
כעץ שתול על פלגי מים
בנשמתו חפצה
ואותו הגתה
יומם
וליל.
|
הולכת אותך בלילות
עוצמת עיניי בימים
הולכת עד הסוף
רוקמת חלומות אבודים.
|
הגבר המושלם
מדיח כלים
מפעיל מכונה
מגיש בזמן פרויקט
לבוסית מרוצה
|
קורא בקפה
אם אתה קורא בקפה...
חולל לי נס
הפוך את ההפוך
|
בחדרי חדרים
כשהיום הולך לישון
מתחיל הסיוט
להתעורר
|
ויהי מקץ הימים ועלטת הלילות
עת התייאשה האמונה באל ואליל
נפתחו שערי שמיים ברכה ואהבה
נסחפו בסערה לתוכם כליל
|
|
|
לכבוד יום השואה
אני לא אצחק
היום מהסלוגנים
של אדולף.
צפיחית בדבש
לא צחוק ! |
|
