|
אוהבת שקוראים לה בשמות חיבה
אבל רק אם מכירים אותה באמת.
מעדיפה לכתוב סיפורים ולא עבודות.
והייתה שמחה מאוד מאוד אם אפשר היה לשמוע מוזיקה
כל הזמן, בכל מקום.
בזמן שההליקופטרים קורעים לי את השמים, והרעש מחלחל לי פנימה
לתוך הרעש שבתוך - אני ממתינה לילד הכחול שלי שיתעורר
|
בתשובה לשאלה הנצחית -
מעדיפה שלא לאהוב כלל, לא ככה בבלגן כזה.
מוכנה לאהוב כשאתה מחויך מקופל ומגוהץ,
הכלים שטופים והילד ישן. בשעמום ענקי ובטוח.
|
|
"שקר החן, הבל
היופי, בא לי
נורא
על סוכריית
טופי."
בלונדה בהלם
פשוט בהלם איך
כל יצירות
האמנות האלה
פשוט באות לה
כמו כלום! |
|