|
שנים שכבר נמצאת בתוך קשר לא קשר. אוהבת ונאהבת,
כואבת אבל נשארת. וחרף גילי המופלג (ילידת 1963, עשו
חשבון לבד) עדין מאמינה שיש סופים טובים ושחלומות
אכן מתגשמים.
על אלו אני כותבת, כשכותבת...
לא אשכח ולא אזכור,
לא אתחיל ולא אגמור,
המבט לא יסוב לאחור
|
רגע של בדידות שמציף ומאיים להטביע...
...ומשאיר לב מצולק, כאב חד ומפלח ואחר כך מריע.
|
רציתי לפרוח,
לזרוח,
לשמוח,
|
גופי מתעוות בתשוקה
וירך מלאה נרעדת
|
לנסות להבין משמעות,
של מבט.
לתור אחר תשובות
ולדעת,
שאין.
שיש.
|
ושוב אני לבד.
יותר מבינה,
יותר מובנת,
ועדין,
לבד.
|
|
|
מה אם לאלוהים
היה שם ? האם
הייתה קורא בשמו
אם היתה רואה
אותו ברחוב ? מה
אם אלוהים היה
אחד מאיתנו רק
עוד אחד שמנסה
להגיע הביתה
ולסיים את
היום... בדיוק
כמונו אף אחד לא
מתקשר אליו אולי
חוץ מהאפיפיור.
אבא אמר תשאל
תשאל אם לא תשאל
איך תדע?
שאול |
|
