|
Lily, my one and only
...Love is in my heart and in your eyes
"החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר
והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם."
(גבריאל גרסיה מארקס)
"תנו לי דקה בבקשה רק דקה לסיים את הסיגריה היא האחרונה אתם
יודעים..."
הם הסתכלו עליי בפרצוף כל כך מוזר,הבנתי שסבלנות לא נשארה להם
כבר.
"טוב חב'רה אני מוכנה" ניסיתי לחייך חיוך מזויף, אפילו זה לא
הלך.
|
"כדור הארץ יתפוצץ בעוד 25 יום!"
הפסקתי לקרוא, אפילו את המשך הכותרת לא יכולתי להמשיך.
התפוצצתי מצחוק, נפלתי על הרצפה פשוט, לא יודעת למה...
|
והוא אומר שהוא אוהב אותך, ושזה לא שאת לא מספיקה לו או משהו
כזה, הוא פשוט בן-אדם שקשה לו להתחייב.
והלוואי והיית מקבלת שקל על כל פעם ששמעת את המשפט הזה (היו לך
לפחות אלף שקלים)...
|
"את חושב שזה תמיד יהיה ככה?" הייתי חייבת לשאול
"אני לא מבין מה את מנסה לשאול"
"אתה אף פעם לא מבין אותי"
|
הוא יכל לראות את הגעגוע שלה לילדות (הוא היחיד שראה את זה)
הוא (אחרי כמה חקירות קטנות כמובן) קנה לה משיקות סוכר, ככה
היא כינתה את זה לפחות.
מן שפתיים מגומי מלאות סוכר ורודות-לבנות כאלו, הוא קנה לה את
זה בכמויות, לא הייתה פעם אחת שהיא נתקעה בלי נשיקות סוכר
|
|
|
תנו סיבה!!!
תנו סיבה!!!
מארי אנטואנט
שניה לפני
הגיליונטינה |
|
