[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לילי קוביין
 lala

שמה האמיתי של היוצרת הוא לא לילי קוביין אלא סמדר
שושן. היא כותבת כבר מגיל קטן ספרים, שירים וסיפורים
קצרים.

היוצרת מקווה מאוד שתתחברו ליצירות שלה והיא תשמח אם
תגיבו עליהם. אה כן וסתם הסבר לשם: לילי בגלל ששושן
זה לילי באנגלית וקוביין בגלל קורט קוביין, הסולן של
נירוונה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
היא התביתה על אחד מהצופים, הוא הזכיר לה את כל מי שפגע בה
פעם. שהכאיב לה. היא הסתכלה בעיניו, כשהוא מתבונן בחזרה. היא
התמקדה בעיניו הכחולות הגדולות.
היא התחילה לבכות.

זוגיות
כשהכרתי את יובל, היה בינינו קליק.
הוא היה גדול ממני בשנה אבל היינו זהים בדיעות ובמחשבות שלנו.
אולי זה מסביר את המשיכה בינינו.

זכרונות
היא די אהבה את העובדה שהכוכב הזה נצמד אל התקרה. מיישיר מבט
אליה לפני שהיא הולכת לישון. הוספת שאר הכוכבים תמעיט את כוחו
של הכוכב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
אני זוחלת לאט לאט על החול החם.
הימים עוברים, השעות, הדקות, השניות...
הבגדים שלגופי נדבקים לגבי.
אני עייפה, מותשת, כל הזמן.

תחושתי
עיניים כחולות גדולות יש לו
וציפייה שהייתה, כבר כבתה לו עכשיו
והעיניים נדמו.

וידוי
היית אשליה מתוקה
בתוך כל חוסר הביטחון
שחוויתי במשך כל השנים,
חוסר ביטחון שקראתי לו תיכון.

תחושתי
הדרך הביתה ארוכה,
גדושה בשינה טרופה, מגפיים בלויות וחצי חיוך.

תחושתי
My dear, my dear
Oh, how sweet you are
With your empty words
and unreliable smile.

ביקורת
האיש של המלבורו מת,
כך אמרו בחדשות.
העיר במהומה,
כאילו אף אחד לא ידע,
שסיגריות זה רע עבורך.

אכזבה
תמיד הבחורה שליד,
זאת אני.
רואה ובלתי נראית

הרהור
המסכות
חברות טובות שלי.
נוספו, אחת ועוד אחת
לאורך השנים.

תחושתי
אני אוהבת אותך בכל מצב.
אני שואפת לעשותך מאושרת.

גורל
אתה לא יודע כמה אתה חשוב לי.
כמה חשוב לי לראות אותך כל יום,
את החיוך שלך, את המבט שלך.

אהבה
אז היא עדיין אוהבת אותו,
זה טוב,
זה טוב מאוד אז למה זה גורם לי לבכות?

תחושתי
להסתכל לכיוון השני
השני, השני.
לא להסתכל בעיניים - שלו,
שלו

כמיהה
כשיבוא אמלא את החדר בניחוח ורדים צהובים
ואשאר אתו
רק אני והוא
נגד כל העולם

וידוי
ועכשיו מצאת לך אהובה
מישהי לחלוק איתה את מיטתך ואת ליבך
ואני אעמוד שם
פשוט אעמוד שם

כמיהה
תפוחים חמוצים ותותים מתוקים
איתך אני רוצה לרקוד בין הבישולים

תחושתי
אני מתמודדת עם כאביי כמו אביר היוצא לקרב.
יודעת שבסוף לא אנצח אבל מילותיי הם נשקי.

תחושתי
יש לך, שפתיים סגולות
ומגבעת שחורה.
צבע סגול
ובעיניים- כחול

בדידות
זה קורע אותי מבפנים
לראות אנשים מאוהבים ברחוב.
רואים לפי העיניים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
משהו גרם לזה שאני אעלה את זה על כתב.
טריגר, אם תרצו.
אני הוטרדתי לפני חודשיים ובכך הצטרפתי לסטטיסטיקה.

אהבה נכזבת
inspired by the movie "10 Things I Hate About You"

אני אוהבת את העור שלו על הבוקר.
כשאני מתעוררת כשראשי מונח על החזה שלו, ושנינו נמצאים בתנוחה
מתאימה.

מלחמתי
אני רוצה לחזור לבית שלי. למקום עם ההפגזות. לקרית ביאליק,
הבית שלי.
אני לא רוצה להיות כאן, באחוזת ברק, נמלטת בעל כורחי מהמצב שבו
העיר שלי שרויה בו כרגע. אני רוצה להתמודד.

אהבה נכזבת
שונאת את החיים באלה ובמיוחד, אותך.
כן, אותך. שמעת נכון.
אתה שנטעת בי תקוות שווא.

כמיהה
אני יודעת שאתה שם כרגע.
אני מרגישה אותך.
אולי אתה חושב עליי מדי פעם.

הרהור
לדעתי הרוח היא לא באמת רוח.
אני חושבת שאלה בעצם ידי מלאכים.

יסורים
אני נשמה אבודה.
אבודה בעולם, בעולם הגדול הזה.
מנסה למצוא את דרכי בחשיכה,
בין כל הנרות המעטים שנקרים בדרכי.

אוטוביוגרפי
סבתי נפטרה כשהייתי בת 5.
אני זוכרת פרטים שוליים אבל חשובים לגביה.

כמיהה
תגידו, לא הייתם רוצים לחיות בעשור אחר?
אני, למשל, הייתי מאוד רוצה להיות בת עשרה בשנות ה-80.
לאהוב את העובדה שמישהי כמו מולי רינגוולד נהפכה למקובלת,
למרות השיער הג'ינג'י והנמשים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
תיעודי
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
עפרון על נייר מחברת
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה




כל חור הוא סיבה
למסיבה.

ולא לעכברים.





אביה האיום.


תרומה לבמה





יוצר מס' 48906. בבמה מאז 8/3/05 1:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילי קוביין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה