|
היא באה יחד עם השולחן,
עמדה שם מבריקה מציפוי,
חלקה,
בלי סימנים,
|
להתקרב דרך היצירה לנשמתך,
ולראות,
כמו מבעד לחלון,
את מגע האלוהים שעבר לתוך ידך בזמן היצירה
|
חיבה לו לגוד,
קצת משונה,
להישען על הדשא,
כשהטל בסביבה,
הטל עושה אהבה עם הדשא,
אלוהים מצטרף,
אורגיה מוזרה של מימד חולף.
(עד שתעלה השמש...)
|
כשאני מביטה בחוץ,
אחרי עשן שמסריח את החדר,
גורם להזיות מתוקות,
של כאב,
אני רוצה לראות ורוד,
ובמקום ורוד,
אני מאבדת הכרה,
|
|
|
גבר עוזב לפעמים
דרך מרפסת,
מזמזם שיר ישן,
נפצע בעורפו מעץ
השסק,
נצבט בשושן...
לא כואב לו?! |
|
