|
רק על עצמי לספר ידעתי.
תמיד משקרים לאנשים בפנים כשמנסים ללבן הרבה עניינים. אז בלי
תירוצים ובלי הכחשות יש אמת אחת עצובה עד דמעות.
|
אריאל הוא אחי, הוא זה שקיבל אותי למשפחה כשרק נולדתי. אני
זוכרת את אמא צועקת, אבא בוכה ואריאל מקפיץ אותי על הברכיים
שלו.
|
"גם אם תישבר מישהו יבוא וירכיב אותך!", היא אמרה והפנתה את
גבה.
"כן, תמשיכי לחשוב ככה, בסוף תצטרכי ללמוד לחיות בעצמך. אולי
לך תמיד עוזרים למצוא את הדרך, אבל אני אסתדר בעצמי תודה!!".
|
מדי פעם היא הסתכלה מסביבה והרגישה עיוורת, הדברים שראתה היו
קצת שונים ממה שאחרים ראו. לפעמים כל מה שהחזיר אותה למציאות
היו הדיבורים שמסביבה והשמים שמעליה.
|
באותו זמן של אירוע זה עמד מוצ'אצ'ו מול הפרדס בפה פעור
ועיניים פעורות לא פחות, " מה זה?!"
|
אחרי שנים שהוא היה משמיע לי את אותם המילים, התרגלתי להסתכל
בראי ולראות כלום. הסתכלתי בראי זמן ממושך, מנסה שוב ושוב
לראות משהו, כל דבר, אבל..כלום.
|
חלמתי על השיר שהיה תקוע לי בראש, הוא עשה לי חלומות טובים.
היה לי כלכך קל לעזוב את אותו בלבול שתקף אותי קודם בבית ואת
המילים, שלמזלי אף אחד לא שמע. השיר השתנה בהשקפתו ועכשיו
במקום חוסר שליטה ופחד, גרם לי לשקט ובטחון.
|
היה שקט מטריד כזה, שקט שהרעיד לי את כל הגוף.הידיים שלי היה
צמודות לגוף והעיניים שלי היו סגורות חזק, מחכות שהשקט יגמר.
|
אחרי התפרצות כזאתי מה שנשאר בסוף זה רק המחשבות,שגורמות למין
רגעי געגוע כאלה שגם מביאות רטיבות. העיניים מתמקמות על איזה
שהוא חפץ בחדר ומחייכות תוך כדי כך אלף תמונות עוברות להן
בראש.
|
כמה ימים אחרי האירוע, יצא הירגזי לחופשה. הוא לקח איתו כמה
מחבטי גולף ומטריה למקרה שירד גשם. "איזה מזל שהראש הגדול
אירגן לי מקום לישון" ,חשב הירגזי בליבו.
|
אני המשכתי לשתוק, לא רציתי לדבר איתו, לא להשלים איתו ולא
להכיר בעצם קיומו בכלל, "אם את מתעקשת להמשיך ככה אז בסדר, אני
אעזוב אותך בשקט!". התחלתי לבכות משהו בתוכי לא רצה שהוא יעזוב
אותי, רציתי שהוא ימשיך להציל אותי ולדאוג לי כמו, שעשיתי
בשבילו.
|
הוא נשאר תקוע עם חיוך למשך כל היום לפחות, הזכרונות שלו
שוטפים לו את הראש והמציאות הופכת לתמונה במזוודה. הוא קם
מהפינה לטייל, לחפש, אולי למצוא. אפילו כמה סיגריות לעשן.
|
הסיבה שהוא נראה בעיניי כלכך יוצא דופן הייתה בגלל שגם כשהוא
היה סוגר את העיניים, היה ברור לאנשים שמסתכלים עליו שהוא רואה
הכל, שהוא מבין הכל ושהוא נותן להם את הריכוז העצום ביותר שלו.
|
עברו לפחות חמישה ימים עד שהמשטרה התקשרה אליי, אמרו לי ששכנים
שלו ראו אותי באה אליו באותו יום, אני זוכרת שבאותו רגע חשבתי
לעצמי כמה שהשכנים האלה חכמים,כן,בטח. הם ידעו מיהו ומה הוא
עומד לעשות, הרי אני לא הראשונה, הם עזרו לו החארות האלה.
|
Never forget who you are,
Even if this place makes it easy to forget
|
אף פעם לא אמרתי לך שאתה יכול להיות אחרת
ואף לא פעם התיימרתי לאהוב אותך.
|
נייר נהיה חומר של עבד
והעבד רצה לכתוב.
הידיים זזות
וכותבות את המחשבות
|
נשארתי איתו ספק עד מחר
לראות עם אולי הוא יאהב אותי כבר
שמרתי עליו כבר כמה שנים
ונראה לי שאני אהיה לבד עוד כמה ימים
|
חשבתי והסתכלתי אל השמיים לעזרה
האמת שלי לגמרי התערערה
חשבתי, שאולי סתם טעיתי
שאת הדבר הזה כן רציתי.
|
רק רציתי שתבוא, שתיגע, שתרגיש, שתאמר לי שאתה אוהב אותי.
|
אם משהו באתר הזה יודע את הפואנטה של המצאות בני אדם על
כדוה''א שבבקשה יספר לי גם.
|
גם בועה של סבון לא מהווה מקום טוב לחיות. היא צורבת בעיניים
ומעוותת את התפיסה. הסבון שמחליק מהדפנות גורם להכל להיראות
קצת מופרע יותר ממה שהוא באמת. אבל בלי בועות לא היה קיים
עולם, אותה בועה גדולה, יחסית, של סלעים ומגמה.
|
The wind glided off my neck as I felt the beasts feathers
slip through my fingers like satin. I loved flying more than
I dreamt I could love anything.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
היום אכלתי
צנצנת נוטלה על
מצה.
לפעמים המצה היא
רק תירוץ. |
|
