|
"אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח..."
ישעיה פרק ל"ד
Morrigan's soul was taken by the Berial, Lord of
the Night , because she was too powerful, and he
was afraid she would take over the throne. So her
soul was sealed away. Morrigan had no interest in
the rulership,however, even after Berial was gone.
It was rightfully hers as she possessed the "Isis
ring" . Anyway, after awhile, her soul took on a
life of it's own and began trying to get its body
back. the boss character Jedah gave her soul a
temporary body and Lilith was created. He promised
Lilith that she would get her real body back if
she helped him with his scheme. In both of their
endings (Lilith's and Morrigan's) they are
reunited at last.
רגע עם עצמי
אני מסתכלת על השולחן הריק שלי ומנסה להבין מה חסר שם, אולי
קקטוס נחמד כדי שאני אוכל לדקור את עצמי כל בוקר, יוציא את כל
הכאב שבתוכי בצורת טיפות דם קטנות ואף אחד לא ידע. את הטיפות
הקטנות אני אאסוף ואשמור, עד שהן יהפכו לעיסה אדומה ואני אבנה
לי מהן לב ואשים או
|
יש לי דרקון מאחורי אוזן ימין ואני לא יודעת איך להוציא אותו
משם, איך לגרום לו ללכת. הוא דרקון עקשן וכל מה שאני עושה בזמן
האחרון זה להלחם איתו וזה קשה כי הוא מאחורי האוזן שלי... שלי!
|
כבר שנה שאני חי על תקן חתול, שחור כזה ושעיר עם ציפורניים
שנשלפות בזמן הרצוי, עם ידיעה שאני תמיד אפול על הרגליים . מאז
אני לא מפחד ליפול.
|
עכשיו הוא מדמיין שהוא דג. עושה תנועות כאלו עם הפה, ואני
סבלני. או משתדל להיות. מאכיל אותו באוכל של דגים שלוש פעמים
ביום, ממלא לו את האמבטיה במים פושרים, כי ממים חמים הוא נלחץ.
|
קניתי לי פאזל.
כבר כמה חודשים שכל החברים שלי לוחצים עלי לקנות פאזל, במקום
לחכות לך שתרכיבי את עצמך, במקום לנסות להרכיב אותך מחדש.
|
אלוהים מציץ מהשמיים
וסוחט לו עננים,
יש לי ברק בעיניים
ודמעות בטעם גשם בפי,
כשאור-אין, תבין,
המוות הוא חלק ממני
|
בוא נברח למקום בו
האור והחושך מתאחדים,
אני אתן לך שמיים
אתה תתן לי כוכבים.
|
אני לא חתול כך שאין בי נשמות
ואם היה לקחת כבר שמונה.
תשאירי לי אחת לחיות.
|
אבל אני נכשלתי.
קשרתי זר של קוצים מסביב לליבך,
כי אני כל יום גורמת לך לזכור
למה את שונאת את עצמך.
|
הכאב מזכיר לי
שאני חיה
ורוצה למות
כי כל כך כואב.
|
ילדה קטנה-גדולה, את מוקפת בשמיים?
או באדמה שמחבקת חזק?
קיבלת כבר כנפיים?
|
תסתכל עלי טוב טוב
כדי שבחלונות הזמן שיגיעו תוכל לתפור לאט
את כל אותם חורים שיפערו בי ויתרחבו
בכל יום שלא אמצא אותך בין מצעי מיטתי
|
אני עומדת על שפת נהר הייאוש
משחררת את צעקותיי לגלים.
אני טובלת את רגלי במים השחורים
מנסה להטביע את הפחדים.
|
מילים כמו אקספרסיוניזם
ופוסט-אימפרסיוניזם
גורמות לי להתכנס בתוך
עולמי הסוריאליסטי.
|
ימים מטורפים
מבטיחים שקיעות
אדומות
|
אני מחפשת את עצמי. עצמי הלכה לאיבוד ואני איתה.
אני אוהבת את עצמי, אבל אני לא זוכה לאהבה חזרה מעצמי.
תראו לעצמי שאתם אוהבים, כי אני כבר לא מספיקה לעצמי.
עצמי סובלת ואני בוכה.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|