|
ואז השנייה אמרה שזה לא משנה, שהוא תמיד תמיד איתי, שזה לא
משנה אם הוא פה או לא פה הוא עדיין בפנים בנשמה בדיוק באותה
דרך ואז פרצתי שוב בבכי. הכי טוב שקיים, הכי פורקן. הבכי הכי
שמח בעולם.
|
אני חושבת שזה עוזר, כי אחרת איך נדע איך להעריך את מה שיש
לנו, אם לא נאבד אותו? איזה ערך יהיה לעולם שלנו?
|
|
|
"ליקקו לך
ת'פיט?"
-"אה, לא, חמוד
שלי- זה ביום
שישי. היום
מלקקים לי את
האפנדיציט."
מחווה עלובה
לאפרוח ורוד הלא
עלוב. |
|
