ואז השנייה אמרה שזה לא משנה, שהוא תמיד תמיד איתי, שזה לא
משנה אם הוא פה או לא פה הוא עדיין בפנים בנשמה בדיוק באותה
דרך ואז פרצתי שוב בבכי. הכי טוב שקיים, הכי פורקן. הבכי הכי
שמח בעולם.
אני חושבת שזה עוזר, כי אחרת איך נדע איך להעריך את מה שיש
לנו, אם לא נאבד אותו? איזה ערך יהיה לעולם שלנו?
מה שאני הכי
אוהב בבמה חדשה
זה את כל אלה
שאין עליהם טיפה
יצירתיות
וכותבים סלוגנים
תחת השם שלי, מה
אני אגיד לכם,
שלי לא היתה
מוצצת לכם
בחיים, ביד היא
לא היתה מביאה
לכם.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
