[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על לילצ'ה קורןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי לילצ'ה קורןאל היוצרים המעריכים את לילצ'ה קורן
ילידת 88.


עוברת עלי תקופה לא טובה עכשיו. לא מוצאת את עצמי,
לא בחיים ולא באומנות. כמו שאפשר להבין ממה שכן
כתבתי בחודשים האחרונים, אני די מופרעת כרגע. אפילו
מופרעת מאוד.
לא מצליחה להדייק עם המילים, ולפעמים אני מרגישה
שאני ממציאה להן משמעות חדשה שאף אחד לא מבין חוץ
ממי, ובגלל זה הכתיבה שלי כל כך לא... שם.

אני מקווה שתהנו בכל זאת, ושתצליחו להבין משהו, כי
אני לא.....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אלגוריה
"אין ברירה. חייבים לכרות."
הוא ישב שם מולה, מבט טובע ברחמים בעיניו הממוסגרות במשקפי
זהב. היא תמיד אהבה את דוקטור הכט, הוא נראה כמו סבא טוב
ונחמד, ועכשיו, הוא מפיל עליה את הפצצה הזו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אני שוכבת במיטה וחולמת בהקיץ.
כמו תמיד אני לא נרדמת.
ואני רוצה לחשוב
שאם לא אשן, הבוקר לא יבוא

בוא נחזיר את החיילים הביתה
אל קברי הפלסטיק השקופים
כשהחושך נמזג לאפרוריות של השגרה

אני רוצה להקשיב לך כשאת מדברת,
לשמוע יחד רוק אלטרנטיבי
ולכסח במכות כל ערס שיעז לבהות ל"בובה" שלי בחזה.

היא בטח בת 50 או יותר
בטח חסרת השכלה
כנראה אחרי ילדים רבים ונכדים אין ספור.
שבע בבוקר והיא כבר עובדת

חלמתי על בניינים מתפוררים
ועולם שנשבר
בשקיעה לוהטת
ישבנו שתינו על קצה השמיים
ובהינו באופק

בבית הנקי של סבתא שלי
מצטבר אבק.

עוד מעט
זה יעבור בקרוב, עוד מעט
אני יודעת

זו לא אני , זה לא אתה,
אבל זה קורה.
ואנחנו נעלמים אחד לשני-
כמו ציפור דודו אגדית

כולם בסוף עוזבים.
לוקחים איתםם משהו ממני;
את האמון, את האהבה, את התמימות

כמו חתולה
מול פנסי המשאית אני
קופאת
עיניים פעורות מחזירות אור
מביטות בתחינה

לחתוך לך את השוליים
שורות אחרונות
משפטים מיותרים

כשתבואי אליי,
את תקבלי אותי כמו שאת
אני אוהב אותך כמו שאני
כשתבואי אליי

לספר זה
לחוות את זה שוב.
זה לברוא מציאות
לעיוור.
לכתוב זה
אחרת

ארספואטיקה
אני לוחצת את העט לדף
והמילים זורמות לי כמו דיו.
אני לוחצת את עצמי להרגיש
והן זולגות כמו דמעות.

לאהוב את עצמי
דרך השירה
דרך הבמה

קטנה ככל שאהיה
(מטר חמישים וחמש
וארבעים ושמונה קילו)
אין בעולם זוג ידיים גדולות מספיק בשבילי.

אם החלטת לפגוע לי בנשיות
עשה זאת עד הסוף
בלי בושה
עשה זאת כמו
גבר אמיתי.

פוערת את הפה, מחכה לצעקה שתבוא,
ונשארת עם פה פתוח כמו דג מחוץ למים:
מפרפרת, נאבקת על עוד נשימה אחרונה של מים לפני שאטבע באוויר
הקר.

עיר החטאים של הנפש מלאה בטיפוסים כמוהו.
היא מפתה אותם באורות
נאון זוהרים

אני כל כך מרגישה את החולשה.
עכשיו זה גם פיזי.
עכשיו הנפילה היא אמיתית

ארוטי
היה לי קר
קר מדי
לצדך
בצלך.

ארספואטיקה
אני לא בוכה כשאני כותבת.

בלבנים אפורות ובטון
ברזל אדום מולחם
וזיעה

זה באמת יותר נפוץ ממה שחשבנו.
זו מגיפה שוביניסטית,
המתפשטת כמו סרטן
בגופן הדקיק

ועוד פעםם אחת
רק כדי להיות בטוחה
שאת לא מבזבזת את הזמן שלך
על הספורט הלא נכון


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מישהו אמר לי פעם שלפני שאדם יוכל לכפר על חטאים שבין אדם
למקום או בין אדם לחברו, עליו לכפר על מה שבין אדם לעצמו, וזאת
המשמעות של חשבון נפש.
זהו, אולי, חשבון הנפש שלי...




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
הכי אהבתי איך
שהפרטיזנים
ניצחו במלחמת
העולם השנייה.





דוגמנית מעלה
זכרונות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 48625. בבמה מאז 7/3/05 0:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילצ'ה קורן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה