[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על לילך בלואל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי לילך בלואל היוצרים המעריכים את לילך בלו
לילך - בלו - ים - שמש - חופש - גדול
יש מצב לצב - בנים - "פארטייה מטורפת" - ששש....
רעש - ווליום - מסיבות - יומולדת -  פסח
17 (: - ראפ - לרקוד - להשתולל -
מוזיקה מוזיקה ושוב מוזיקה
בריטני ספירס שולטת (ולא אכפת לי מה תגידו)
!!! God... is Dj - מה שנכון נכון - שישי בערב  
לישון - לחלום - לכתוב - פיות - מלאכים  
"אין מלאכים בגן עדן" - אביב גפן - רוק - לילות
לבנים - שחור - וורוד - מרי לו - בגדים -
שנקין - תל אביב - חו"ל - ישראל - ביצפר זה
יאק!!   מגמת תיאטרון - במה  אנדרנלייין - כפיים -
חברות - אנשים - ב נ נ ו ת  כיף - רזוקה בזוקה  
לבד - לשנוא - זכרונות - חורף
להוציא הכל - בכי - כאב לב - לצחוק - להתבגר
Darren Hayes - Insatiable - חיוך ע נ ק י - אושר
לעבור הלאה - ללמוד  מחדש - אמא - נישוקים ...
חיבוקים - משפחה - א ה ב ה חדשה - תקווה - למצוא
ת'שקט - סוף סוף.... סוף (:

אז זאת לילך בלו... לא בדיוק, אבל בערך
אל תנסו לשפוט, אל תנסו להבין ...
                           רק תנסו ל ה נ ו ת !!!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
דיאלוג
"אני חושב... (שתיקה, חשיבה) שאת בנאדם שאכפת לו רק מעצמו, את
תמיד חושבת את זו שנפגעת, שאת זו המסכנה, את תמיד בטוחה שיש רק
צד אחד, ואין צד שני. עצבים את לא מצליחה להבין שקשר זה שניים,
שצריך שניים לטנגו! את פשוט לא קולטת את זה"

אהבה
"עידן, אני לא יודעת " אני עונה לו מנסה לייצב את הקול הרועד
שלי פאקינג שיט זה כאילו אני נוסעת על איזה טרקטור!!! מה זה!?
"מה את לא יודעת, ענבל..." הוא עונה... מתחיל לכעוס
לומר או לא?! טוב על החיים ועל המוות אני מתיישבת ומפנה את
הראש מולו

ייסורים
אני מנסה לשחזר את החצי שעה האחרונה, לפני הצרחות, לפני הבכי
ההיסטרי... מנסה להגיע לרגע בו הבנתי שהוא באמת עשה לי את זה.
אני עדיין לא קולטת שהוא עשה לי את זה! אני בשוק טוטאלי...

אהבה נכזבת
גם אני שותקת. אני לא מצליחה לקלוט שומדבר שקורה מסביב... אני
מרוכזת בו, רק בו.
כבר ארבעה וחצי חודשים שאני מרוכזת בו ככה. מאוהבת... עד מעל
לראש.
נו, אתם יודעים, אהבה ראשונה.

מכתב
אני לא רוצה יותר לראות אותך
לא לדבר איתך
לא רוצה שתתקרב אליי...
אני בוכה בלילה

התבגרות
זה לא אומר שאני כבר בוגרת
כי אני לא

התבגרות
אחרי כל מה שאמרת שהרגשת, אתה מוצא איזו אחת אחרת
חשבתי ש"אהבה" זה מה שמשנה לך... לא שומדבר אחר
אז מה קרה פתאום?!?
מה קרה?? אתה פוחד להישאר לבד...? לא רוצה? באמת שחבל.

מכתב
חלמתי שכולם רודפים אחרינו, כולם, חלמתי שכולם כועסים עליי
(עליי!) שאני נותנת לעצמי להתאהב בך, כאילו זו רק אשמתי...
חלמתי שכולם כועסים עליי שאני אוהב אותך.

היפרדות
וככה ישבנו יחד על הנדנדות, אני על אחת והוא על השנייה.
"את באמת אוהבת אותו?" הוא שואל בקול עצבני.
"אוהבת?!? אותו? ממש לאאא...אנחנו רק בקטן כזה.." אני עונה לו
והלב שלי מתחיל לדפוק רק מעצם השאלה המשונה הזו
"אהה.." הוא מהנהן ומשפיל את מבטו , ממשיך בהתנדנדו

מסתכלת שוב במראה... עדיין - לא מספיק טוב... כבר הפנים
חיוורות, הגוף רזה... רזה מאוד, לא אכפת לי... זה לא מספיק
לי!
עוד-עוד-עוד... להיות יותר רזה... זה יותר יפה...

" לילה טוב לך
תשמור על עצמך
לילה טוב

את הדמעות שלך
כסה בשמיכתך
לילה טוב

תברח לחלום... תברח לחלום."

התבגרות
היא רוקדת, האורות מרצדים, היא ניראת מדהים, השיער החום עם
הגוונים הבלונדיניים הבהירים שהיא עשתה רק לפני שבוע נראה כ"כ
יפה וזוהר ורך וטיבעי וידעתי שזה טבעי... הגוף המושלם שלה זזה
לו בחופשיות וגמישות, ידעתי שלפחות חצי מהאולם הענק הזה מתרכז
בבת שלו, והחצי השנ

יומן
4:40 לפנות בוקר, יום רביעי

ואני אשמע פתאום צלצול פלאפון ואני אשמע את השיר love of my
life, השיר שמיועד רק לשני אנשים יחידים בעולם הזה, ואני
אתהה... מי מבין שניהם מתקשר אליי, למרות שבליבי אני כבר מתארת
לעצמי מי מבין השניים.

אהבה
היא יכולה לחוש בכאב... בכאב שלה, מתנפץ בתוך הלב ממש כמו
שהגלים מתנפצים על הסלעים... אלפי רסיסים רטובים עפים לכל עבר,
הקצף הלבן שוטף את החול.
פעם, הוא אמר לה , שהאהבה שלו אליה- היא יותר מכל הרסיסים האלו
שמתנפצים ככה על הסלעים.

בנים גרמו לה להרגשה טובה, הם היו כל כך מבולבלים, מושפלים
כשהם היו לידה. היא הרגישה את זה. היא ידעה.
היו לה המון אפשרויות, את כולן היא חותה, את כולם היא ניסתה.
בכולם היא השתמשה. כולם.

התבגרות
"מה את עושההה?" אני רצה אליה, שוב כמעט נופלת. חוטפת לה את
הבקבוק ושותה את השאריות... את הטיפות האחרונות של הנוזל
האדום, הטעים.
והנוזל שורף לי בגרון, מחמם לי את הגוף מבפנים- מתפשט, דומה
קצת לאהבה... מחמם את הגוף, משכר אותו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ועכשיו... מה נשאר?
כלום
רק לעבור הלאה.

היו לי חיים לפניך, ועוד יהיו לי חיים אחרייך.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
את לא זוכרת אותי, למה שתזכרי?! את זוכרת אותי רק כשחרא לך,
כשהחיים שלך נתקעים במערבולת של דיכאון, כשהחיים לא מחייכים לך
ממש.

הוא ואני
יושבת בחדר, חושבת...
חושבת עליך...

יסורים
היא רק רצתה להיות קצת מאושרת.
היא רצתה להצליח לחייך ובאמת להרגיש שזה בא מהלב
היא רק רצתה להפסיק לבכות לאיזה דקה או שתיים

אורבני
אז אני מתה.
אז מה?!

אויש, דיי דיי לשחק אותה, תחזרו כבר לחיים שלכם. מה אתם תעצרו
אותם בגללי?
אני כבר לא פה להרוס לכם. לחבל בהכל. להפריע.

אהבה נכזבת
שוב, שומעת את הקול שלך
הקול שלך חודר לתוכי, דרך האזניים, לראש, למוח, זורם לי בגוף,
בכולי
מגיע ללב
הקול שלך נשאר תקוע שם, בלב
הדמעות - שוב זולגות

מכתב
ה...בערך הזה לא יוצא לי מהראש.
פשוט לא.
מנסה, ומנסה, ומנסה להוציא אותו מהראש. מנסה בכל הכוח
אבל הוא לא יוצא
ה... בערך המעצבן הזה.

הרהור
הפעם אני היא זו שנעלמת, ששוקעת בעצמה, שלא מתייחסת... נראה
איך אתה תגיב, נראה איך אתה תרגיש.
נראה....

התבגרות
גם אני רוצה להרגיש מה זאת אהבה.
גם אני רוצה שמישהו ינשק אותי.
גם אני רוצה שיגידו לי : אני אוהב אותך ובאמת יתכוון לזה.

אז אני לא מאמינה באהבה, ואני לא מאמינה שאי פעם תהיה לי אחת.

אני ממשיכה להאחז, שלא יעזבו אותי, שלא יעזבו אותי שוב.
אני מסתכלת על עצמי, החתכים נמצאים בכל מקום. לא נותר כבר מקום
בנפש שלי שאין בה חתך, והנוזל האדום הזה, הדם הזה נוזל מהחתכים
שלי ולא מפסיק.
ליטרים של דם. דם סמיך, אדום. לא מפסיק. נוזל-זורם.

מכתב
הייתה תקופה שחשבתי שאני לבד בעולם, חשבתי שאין לי אף אחד
שיחבק, שיאהב, שיקשיב...
חשבתי לא נכון.
יש לי לא רק מישהו אחד שיעשה את זה... יש לי ש-ב-ע כאלו...

הוא ואני
הנה! הנה! אני מצליחה להשתחרר ממך! מפסיקה לחשוב עליך, מפסיקה
להתגעגע- ואתה שוב נכנס לי לחיים, נכנס לי ללב.
והכל חוזר הכל. ואני שוב, לא יודעת מה לעשות עם עצמי, מנסה
להפסיק מנסה להשתחרר ממך.
אני לא מצליחה! אתה יודע מה אני שונאת אותך! כל כך שונאת!

אהבה
פעם ראשונה בחיים שלי, שמישהו לא "נבהל" ממני.
פעם ראשונה בחיים שלי שמישהו באמת נשאר לצידי כשרע לי, כשאני
בוכה.
פעם ראשונה שאני כל כך מפחדת שזה יעלם.
פעם ראשונה בחיים שלי, שאני פוחדת ממנה.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
במקום בו מוכרים
ספרים ימכרו יום
אחד גם אנשים.

זה שקרא יותר
מדיי


תרומה לבמה





יוצר מס' 19894. בבמה מאז 28/2/03 1:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילך בלו
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה