|
Lilach was born somewhere in the seventies , she
has been writing since she was 14.
her latest play has been shown at the Lee
Strasberg Theater institue, where she has been
studying for the past two years
I make a tent wih my blanket but they invade it at once
|
My room is the sea and my dreams are my life boat
I try to drown and I try to float
|
Can't you you let me touch your soul
can't you see I love you I'm not just the funny girl
|
I'm trying to exhaust my body so it win't feel the pain
|
When I saw you with her it hit me strait in the heart
and I lost the child of our future love
|
My life is a book , you can read me inside
|
You looked at me with your lips
and talked to me with your hands
|
I go down on you, with everyone standing around
|
You touch my soul she touches my hair
I turn to you
She takes me back there
|
I'm slashing my vain to bleed you out but you keep running
through my blood
|
בחזייה ותחתונים מול המאוורר,
תוהה האם אני רוצה שתלך או תישאר.
|
אני האירוניה שבמילון
כשרואים אותי בחלון
הכל נראה יפה ומזמין
אם תנגסו תגלו שהכל רקוב מבפנים
|
כמו קפיצת ראש לבריכה , אני שוקעת בתוך הדיכאון ובוכה
|
ובבקר הכנסתי אותך לתוכי
כי רציתי לסגור את ליל האתמול
כשאתה זורם בדמי
|
האושר שלי מאד שביר, כמו כלי חרסינה יקרים
|
לא האמנתי לא ידעתי שאתה זה שיפתח
|
לחדור הוא אמר לחדור אני רוצה
כמה שיותר עמוק כמה שיותר עבה
|
יש לי הרבה חותמות בדרכון גופי של אלה שאהבתי ואלה שאהבו אותי
|
כל מה רציתי זה שמישהו יקרא,
יראה מה יש בפנים.
אתה עומד מולי ומחזיק מראה,
מוריד את הכיסויים.
|
צירוף מקרים או שמה זה כבר לא מקרה
|
אני לא יודעת מה אני רוצה ואם בכלל
ושוב נכנסת לקריז כמו מסומם שנגמל
|
אני בוכה את המרחק ממך
אני בוכה את תשוקתי אלייך
|
|
|
הו פינקי, אני
אותך מעריץ
הואל בטובך מעט
כריזמה להשפריץ
מי יתנני
פרופסור ירמי בן
יהודה
שראה הילתך, ולו
בשגגה
מי יתנני גרביך,
או קצה מעילך
מי יתנני טמפון
בכוס אחותך
פינקי, הו
פינקי, חרוט
בהסטוריה
מקווה שהבהרתי
לך מהי
"אירוניה"
זוזו לסטרי,
פילולוג |
|
