|
סיפור חיי אהבתי בפואטיקה
חסרת מבנה
קבוע.
איני מעדכנת כאן הרבה וחסרה תקופה לא קצרה,
אך עודני חוזרת לפקוד את הבית הזה לעיתים.
לפגוע בו כמה שהיא רק יכולה וכמו שרק היא יודעת, לגרום לו
לטבוע בתוך שלולית של דמעות מעורבות בדם שלעולם לא יצאו אליו
מעיניה.
|
בסוף אותו השבוע תבכה היא במיטתה הריקה כשהיא לבושה בפיז'מת
הסאטן המגוחכת שלה. איש משניהם לא יהיה לצידה.
|
צל ים מתנודד
בין סופת החול לסדיני המשכב
|
בדרך לא דרך
מתנדנדת על הסף
סכיני קרח ננעצים
|
על פסגות שלא בוקעו
פורצת בי פואטיקה נעימה
|
בלב סדוק ויד מחוזקת
נוסקת בין בינה לקרח
|
השדה - הוא אינו יודע ולו לא אכפת
|
אדישות מתגברת
ידיים קרירות
תפילה חרישית
שיניים נושכות
|
לוחשת שמך בין הברושים
המטים אוזנם לרוח
|
אהבתך אליי כפרח דואב:
כורד שלבלב במתיקותו
|
צמרמורת מפלחת לב אנוש
לא יכולה לעצור את הדמעות
|
כמו חיילים הם עוזבים אותי כולם
בשורה,
|
אלה הן שפתיה, שהתעגלו לנשיקה
אלו הן עיניה, שזרחו גם בשקיעה
|
מחובקים - כמו אוהבים
זוג מושלם נחרט בראשי
האש שורפת את החסרונות
|
אל תיתן לי לפגוע בך
רק כי אני יכולה
|
יטהר בעזרתך את גופו, מחשבתו
ורק לך
הוא לא ישאיר מקום בליבו.
|
אל תאזין לשתיקותיי
הנוגות, המרושעות
שנועדו לאובדנך
|
ארץ אלוהינו
דמעה אומללה
טובעת באדמה הקרה
ארץ מדהימה
|
שלד מתפרק
מגלה את עובדות החיים
הוא מחייך מעונג הרגע
ונופל ללא רוח חיים
|
נעוף באוויר
בדקות האחרונות של חיינו
|
רק עוד קצת מתחת לשמיכה
רק עוד קצת, עד קצה החלום
עוטפת גופך בעירנות ושיר של אלביס
|
בורח אל הסיגריות
אל המצית
הניקוטין
|
בורחת לשיאים
לשפתיים רחוקות
בורחת אל אשליות, רק אשליות
|
מחפשת עצמאות
בועטת בכל הקירות האפשריים
|
ביום קבורתי
הכל יהיה בשבילי
כולם יאהבו לעולם
תמות השמחה ביחד איתי
וכשאבכה בתוך קברי
לא יהיה איש לצידי
כמו עכשיו
|
עצבות ואושר מתערבבים בי יחדיו
כמה רגש אפשר לחוות בו-זמנית?
ציפייה לעתיד וחלומות מנופצים
וצחוק של ילד שמאיר את האביב.
|
בקומה הראשונה
במקום הכי קרוב לאדמה
|
ואני מחכה ללבי
אשר נשכח במחוזות אחרים
ולבעל המחוז שיבוא
|
תן לי לטעום מענבי הפרדס,
מפקד שלי.
|
אתה עם הגיטרה
שקוע במנגינה ושולח בי מבטים
|
תשוקה על מיטה
ואני לא חלק ממנה -
מהם
|
בכי ונשיקה,
ויכוח וגניחה.
|
כותבת שירים
מטיילת בין הרים
מכובד האחריות
כמה זמן כבר לא היתה לי האפשרות
סתם לברוח
|
שלח בגדיי אל חורף קר
בבוא האביב למיטתך הרחבה
בשלל ורדים צבעוניים:
|
והיינו שנינו אני ואתה
בדו-קרב של שוטים.
|
דורשת את הכוח שמגיע לי
כי נתן לי אלוהים
לוקחת את אהבתי רחוק ממך
שלא תפגע בי בליבי
|
דמעותיך שהתייבשו זה מכבר
עולות וצפות עתה בעיניי
|
הבט בחומה הניצבת בין שנינו
הבט בפניי הסמוקות באדום
הבט בי מחלון הרכבת
הבט אל גופי המלבין
|
מפחד מעצמו
ממה שהוא עלול לעשות
|
אבא שדואג, ממש אמא פולניה -
למרות שאין לי צד פולני במשפחה
|
מלאי גופי בסימני מגע
בידייך, במכחולך עשי בי שמות
|
נמצאת בתוך בית עם סורגים
כמו בכלא
שאני בחרתי לעצמי
|
הוא דקר אותה
בסכין המילים הישנה
שהיא קנתה לו
|
בוחן את גבריותו
יבחין
שגם היא משחקת בו
|
במסלול החיים המהיר
אפילו הר יכול להפוך לאוויר
הסתכלות אחרת על היופי השמיימי
מגלה את סוד העולם הפנימי.
|
רוצה להתמסטל
רוצה להיזרק באיזשהו מקום רחוק מהכאב הזה
רחוקה מעצמי
מסוכנת
|
נטשת אותי לבדי
אבודה בעצמי ללא חסדיך
|
חלום ומציאות ביחד
כמו בסרטים, באגדות
הכל מתאסף לרגע אחד
שאותו שומרים בזכרונות
|
מעבירה במילים
את הרגש שלא קיים
כמו כולם
ועדיין בדרכי המיוחדת
|
שוברת בקבוק על פצעיך
וודקה נקיה
|
מתמכרת אל המבט
אל העיניים
אליך
|
נמצאת איתך וחושבת עליו
מה דומה
מה שונה
כמו באיזו השוואה מטופשת
בין שני גברברים מצויים
שרוצים אותי
|
ואתה הולך לצבא
בבגדי מלחמה
גאווה בעיניים
נשיקות בשפתיים.
|
נשמת בזרועותיי האוחזות בחיים
כמו טיפת נוזל אישה הנסחפת בתאווה
|
תמימות אין קץ נובעת מעינייך
אך מהולה היא
|
תן לה לנשום דרך עיניך
תן לה להתעורר לקול גניחותיך
|
שתי פיות מרצדות בראשי
על מחוגי שעון החול
שלי
|
עד שיגיע הבא שימוטט
בזו אחר זו
ויפגע
ויברח.
|
פיתוי סמוי
ומתח מיני במקום חמצן.
|
שתי לך, אהובתי
מהמשקה המתוק המשכר
|
חג האילנות מלבלב שם ברקע
כשגלי האוקינוס מתנפצים אל החוף
|
טירוף של גבר
שלא דורש אהבה
היא משגעת
נוגעת - לא נוגעת
|
צמוד ומהיר כהתעלסות חפוזה
אחזני בזרועותיך, אל נא תעזבני
|
כחיית טרף אורבת לך
משחקת בנפשך העדינה
נלחמת איתך קרבות סמויים
|
עולם כמנהגו ומנהג לעולם
לאבד את הדרך
|
יושבת על סירה לבנה כסופה
שטה לה
לאורו של ירח קסום
|
מיצמוץ עיניים, לק מתקלף
ושוב את תסתגרי בתוך עצמך.
|
אז מצאתי חבר
התאהבתי במישהו אחר
שגם אהב אותי
|
רוצה למות, רוצה לבכות, רוצה לצעוק
לא מסוגלת לסבול יותר
וזה לא כאב של אהבה
|
ראינו את ההורים שלנו עובדים את נשמתם ולא בא לנו על זה.
אנחנו רוצים לעבוד מהבית בתחתונים, לצייר על חוף הים, לכתוב
בלוג על הטיול בהודו.
|
שלחה היא אלינו מלאכים מלמעלה
כן זוהי אלוהים
דברה אל תוך חלומותינו נשמותינו
ותאמר
לא עוד.
|
מתחכך בצווארה החלקלק של אשת האימה
הצועדת אל תוך האש
|
מעשה האהבה שלנו
מוכתם בתשוקותיי
|
נשים נשים...
הולכות להן בשלל רגליים חשופות
ומחשוף עמוק.
|
אבדתי את הזהב שהיה על ראשי
את הכוח להטריף אותם רק במבטי
|
אמרת שזה סוף
אמרת התחלה
ועכשיו את נמצאת שם
ואני בזרועותיו.
|
שש עשרה שנים
ואצבעך נדקרה ממחט מכושפת
|
גם איתך
גם בלעדיך
תמיד בודדה
|
"תגיד את המילים
רק ארבע מילים חשובות",
מזון מורעל משמיים.
|
הקרח נסדק, עם בוא החמה
וכשאת מדלגת בין שברים
|
אהבה נמעכת בתוך מפלים של זיוף
חושניות מדומה ומושכת
|
אהבת אותי לילה אחד
לאור כוכבים דוממים
לקולות מחנה וילדים צועקים
וכמה שקי שינה משתוללים
וגם אנחנו
|
הוא ממשיך בדרכו הלאה
ואת רק נותרת לך לבד מאחור
|
נזכרת בנפשי שנשברה כשהלכתי
נזכרת באותו הכאב כשעזבתי
|
מטיילת בגני
ולבי נטוע כעץ לידך
|
מנצלת את הגברים בעולם
כדי לנקום והם לא מודעים
נהנים.
|
נשקי אותי לאט
הקסימי עיניי במופע ארוטי
בקשי את ידי בעיניים
אהביני
|
לב מדמם על מדרכה מזוהמת
בין סיגריה להומלס.
|
ודעכנו לאט
כמדורה שנאבקת לבעור עד השחר
ולבסוף כבינו, כמה צפוי -
עשית לנו כיבוי צופים.
|
ניסה לעזור לאישה בטוחה
בשנת רגש שלמה
והשאיר אחריו שבר כלי -
חסרת ביטחון ובודדה.
|
מבט מהפנט
העיניים מתמקדות
מחפשות את הצייד הבא
|
הבטת בי כבחיה פצועה
מלא רחמים מלא אהדה
|
בוערים למגע
מול רוח קרירה,
|
חוטף בעיטה הגונה בישבן
שמשאירה עליו סימני עקבים
|
אהבה מחלחלת
לתוך לב שנסדק
|
טיפסת על ענן בילדותך
ניסית לרדת במצנח
שנקרע
|
תמימות אין קץ נובעת מעינייך
אך מהולה היא
|
ראיתי עומק
שעוד לא חווה כלום.
|
שלווה כמוסה משתלטת עליי
במקום המופלא הזה
בין עצים וורדים, על הדשא הרך
|
כל כך קרובה אליך
ואתה נוגע
|
נשמות במדים בקרב על הגבול
אזרחים נרצחו לאיטם
|
ולוחשת באוזנם העדינה
"אני רוצה אותך, ורק אותך."
|
תשוקה עם מבט תדהמה
מתחת לרגליי, לשם שינוי, נשמטת אדמה
אהבה חסרת רגש
משיכה ללא רגש
ידידות
|
ציפור דרור הייתי,
לא סנונית שמסלולה קבוע
|
מפסיקים לברוח מהעולם הגדול
לא עוד רגשות שנאה ושאול
|
רצועות של עונג חותכות מצפונך
|
נסגר חלון הזמן האפשרי
בו היינו רק אתה ואני.
|
ים של רגשות בלי סוף
הופך לגל שמתנפץ אל החוף
|
הלב השבור עם שני חצאיו
אך גם בלעדיו
וגם בלי אותה השרשרת
|
ואיך לא אאבד את דעתי
לרגלייך, בשנית.
|
מבט שקט לעיניך, אהובי
מביט בי מלמטה, מתענג על טעמי
|
ונתת לי את גופך
כי ידעו ידיי לדבר
ולקחת לי את ליבך
כי פגעתי ולא אכפר
|
בליבה הוא נגע
בתמימותה הוא פגע -
|
בלילה כאן זה שנינו
זה רק שנינו
והלב מחפש תשובה
הלב מחפש ישועה
|
גשם זלעפות
ים סוער בליבי בוער
אהבתך לי כאש.
|
מתקרבת אליו. התשוקה היא נישקי היחיד. נשק שאי אפשר לעמוד
בפניו.
|
ביום קבורתי
הכל יהיה בשבילי
כולם יאהבו לעולם
תמות השמחה ביחד איתי
וכשאבכה בתוך קברי
לא יהיה איש לצידי
כמו עכשיו
|
לא מחפשת נקמה. רק לעזור לאחרות כדי שלא יישחקו, כמוני.
|
היא אחזה בסלולרי שלה צמוד לאוזנה, כאילו מתחבאת בתוכו ממטר
נהגי המוניות הרעבים שהציפו את התחנה המרכזית.
|
אני מאוהבת. כן, כן, אני. לא בגוף שלישי, לא בשם בדוי, לא
בזהות אחרת. אני, בלי להתחבא מאחורי תיאורים ארוכים, מטאפורות,
ושאר ירקות. אני. המכשפה, השחקנית, המטורפת, הכלבה, שכולכם
מכירים ואולי אוהבים ואולי לא.
|
ולא עושה דבר, כי בעצם אסור לך לעשות.
ולא עושה דבר, כי היא בזרועותיו - בגללך.
|
נמאס לה לשחק משחקים!
היא מפחדת לא לשחק משחקים...
|
תכניס אותו למערבולת של הערצה, חסרת תמימות ומלאת משחקי
תפקידים.
|
ישבתי לי לבד חשבתי הרבה וגיליתי פתאום למה אני מוטרד. זו היא
קראה לו אליה וחשה חסרת אונים כשהתקרב ולחש מילים מתוקות
באוזנה והחל לנשק צווארה.
|
מחדירה לשונך אל פיו של המסכן הכבול אל מיטתך. מנשקת אותו
בחייתיות.
|
אל הארכיון האישי (24 יצירות מאורכבות)
|
|
איזה חתונה
נפילה !!!
מועדון כשנגיע
לגשר נחצה אותו
וקומבינות בע"מ. |
|
