[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"בדרך כלל, המוות גורם לאדם להיות ער יותר כלפי
החיים." (האלכימאי)
"החלטה היא רק התחלה. כשמישהו מקבל החלטה, הוא בעצם
קופץ לתוך זרם חזק שיישא אותו למקומות שכלל לא חלם
עליהם בשעה שהחליט." (האלכימאי)
"קיים דבר אחד בלבד הגורם לחלום להיות לא אפשרי,
והוא הפחד מכישלון." (האלכימאי)






המלצות המערכת:
http://stage.co.il/Stories/48042
http://stage.co.il/Stories/67149
http://stage.co.il/Stories/90338


עוד דף שלי:
http://stage.co.il/a/shooala


לילך לפר
מעסה רפואית בכירה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לפגוע בו כמה שהיא רק יכולה וכמו שרק היא יודעת, לגרום לו
לטבוע בתוך שלולית של דמעות מעורבות בדם שלעולם לא יצאו אליו
מעיניה.

בסוף אותו השבוע תבכה היא במיטתה הריקה כשהיא לבושה בפיז'מת
הסאטן המגוחכת שלה. איש משניהם לא יהיה לצידה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
צל ים מתנודד
בין סופת החול לסדיני המשכב

צמד שירים
בדרך לא דרך
מתנדנדת על הסף
סכיני קרח ננעצים

על פסגות שלא בוקעו
פורצת בי פואטיקה נעימה

בלב סדוק ויד מחוזקת
נוסקת בין בינה לקרח

צמד שירים
אקרא את שמך בשנתי

שואה
השדה - הוא אינו יודע ולו לא אכפת

קובץ שירים
אדישות מתגברת
ידיים קרירות
תפילה חרישית
שיניים נושכות

לוחשת שמך בין הברושים
המטים אוזנם לרוח

אהבתך אליי כפרח דואב:
כורד שלבלב במתיקותו

צמרמורת מפלחת לב אנוש
לא יכולה לעצור את הדמעות

מינימליסטי
ורד אדום כדם

כמו חיילים הם עוזבים אותי כולם
בשורה,

מצב
אלה הן שפתיה, שהתעגלו לנשיקה
אלו הן עיניה, שזרחו גם בשקיעה

מחובקים - כמו אוהבים
זוג מושלם נחרט בראשי
האש שורפת את החסרונות

אל תיתן לי לפגוע בך
רק כי אני יכולה

כעס
יטהר בעזרתך את גופו, מחשבתו
ורק לך
הוא לא ישאיר מקום בליבו.

אל תאזין לשתיקותיי
הנוגות, המרושעות
שנועדו לאובדנך

מחאה
ארץ אלוהינו
דמעה אומללה
טובעת באדמה הקרה
ארץ מדהימה

שלד מתפרק
מגלה את עובדות החיים
הוא מחייך מעונג הרגע
ונופל ללא רוח חיים

ביקורת
נעוף באוויר
בדקות האחרונות של חיינו

מינימליסטי
ובכל זאת, כשגבר אחר נוגע

מינימליסטי
זריחה שמיימית

רק עוד קצת מתחת לשמיכה
רק עוד קצת, עד קצה החלום
עוטפת גופך בעירנות ושיר של אלביס

בורח אל הסיגריות
אל המצית
הניקוטין

בורחת לשיאים
לשפתיים רחוקות
בורחת אל אשליות, רק אשליות

מחפשת עצמאות
בועטת בכל הקירות האפשריים

ביום קבורתי
הכל יהיה בשבילי
כולם יאהבו לעולם
תמות השמחה ביחד איתי
וכשאבכה בתוך קברי
לא יהיה איש לצידי
כמו עכשיו

וכל מילה שחורגת -
אובדת.

בקומה הראשונה
במקום הכי קרוב לאדמה

צמד שירים
ואני מחכה ללבי
אשר נשכח במחוזות אחרים
ולבעל המחוז שיבוא

תן לי לטעום מענבי הפרדס,
מפקד שלי.

אתה עם הגיטרה
שקוע במנגינה ושולח בי מבטים

קובץ שירים
תשוקה על מיטה
ואני לא חלק ממנה -
מהם

בכי ונשיקה,
ויכוח וגניחה.

אתמול היה טוב
ואולי

ארוטי
שלח בגדיי אל חורף קר
בבוא האביב למיטתך הרחבה
בשלל ורדים צבעוניים:

והיינו שנינו אני ואתה
בדו-קרב של שוטים.

דורשת את הכוח שמגיע לי
כי נתן לי אלוהים
לוקחת את אהבתי רחוק ממך
שלא תפגע בי בליבי

דמעותיך שהתייבשו זה מכבר
עולות וצפות עתה בעיניי

זאת האהבה שלכם
שדעכה

קובץ שירים
הבט בחומה הניצבת בין שנינו
הבט בפניי הסמוקות באדום
הבט בי מחלון הרכבת
הבט אל גופי המלבין

מפחד מעצמו
ממה שהוא עלול לעשות

בלדה
אבא שדואג, ממש אמא פולניה -
למרות שאין לי צד פולני במשפחה

מלאי גופי בסימני מגע
בידייך, במכחולך עשי בי שמות

נמצאת בתוך בית עם סורגים
כמו בכלא
שאני בחרתי לעצמי

הוא דקר אותה
בסכין המילים הישנה
שהיא קנתה לו

בוחן את גבריותו
יבחין
שגם היא משחקת בו

במסלול החיים המהיר
אפילו הר יכול להפוך לאוויר
הסתכלות אחרת על היופי השמיימי
מגלה את סוד העולם הפנימי.

רוצה להתמסטל
רוצה להיזרק באיזשהו מקום רחוק מהכאב הזה
רחוקה מעצמי
מסוכנת

נטשת אותי לבדי
אבודה בעצמי ללא חסדיך

חלום ומציאות ביחד
כמו בסרטים, באגדות
הכל מתאסף לרגע אחד
שאותו שומרים בזכרונות

מעבירה במילים
את הרגש שלא קיים
כמו כולם
ועדיין בדרכי המיוחדת

שוברת בקבוק על פצעיך
וודקה נקיה

מתמכרת אל המבט
אל העיניים
אליך

לא אכנס לרשימה של נשים

נמצאת איתך וחושבת עליו
מה דומה
מה שונה
כמו באיזו השוואה מטופשת
בין שני גברברים מצויים
שרוצים אותי

ואתה הולך לצבא
בבגדי מלחמה
גאווה בעיניים
נשיקות בשפתיים.

ארוטי
נשמת בזרועותיי האוחזות בחיים
כמו טיפת נוזל אישה הנסחפת בתאווה

תמימות אין קץ נובעת מעינייך
אך מהולה היא

תן לה לנשום דרך עיניך
תן לה להתעורר לקול גניחותיך

שתי פיות מרצדות בראשי
על מחוגי שעון החול
שלי

עד שיגיע הבא שימוטט
בזו אחר זו
ויפגע
ויברח.

פיתוי סמוי
ומתח מיני במקום חמצן.

שתי לך, אהובתי
מהמשקה המתוק המשכר

חג האילנות מלבלב שם ברקע
כשגלי האוקינוס מתנפצים אל החוף

טירוף של גבר
שלא דורש אהבה
היא משגעת
נוגעת - לא נוגעת

צמוד ומהיר כהתעלסות חפוזה
אחזני בזרועותיך, אל נא תעזבני

כחיית טרף אורבת לך
משחקת בנפשך העדינה
נלחמת איתך קרבות סמויים

שואה
עולם כמנהגו ומנהג לעולם
לאבד את הדרך

יושבת על סירה לבנה כסופה
שטה לה
לאורו של ירח קסום

מיצמוץ עיניים, לק מתקלף
ושוב את תסתגרי בתוך עצמך.

אז מצאתי חבר
התאהבתי במישהו אחר
שגם אהב אותי

רוצה למות, רוצה לבכות, רוצה לצעוק
לא מסוגלת לסבול יותר
וזה לא כאב של אהבה

כמים על אש מכבה להבה

שלחה היא אלינו מלאכים מלמעלה
כן זוהי אלוהים
דברה אל תוך חלומותינו נשמותינו
ותאמר
לא עוד.

מתחכך בצווארה החלקלק של אשת האימה
הצועדת אל תוך האש

נשבור את השתיקה

נשים נשים...
הולכות להן בשלל רגליים חשופות
ומחשוף עמוק.

אבדתי את הזהב שהיה על ראשי
את הכוח להטריף אותם רק במבטי

הנני כאן, ניצבת לפניכם

קובץ שירים
אמרת שזה סוף
אמרת התחלה
ועכשיו את נמצאת שם
ואני בזרועותיו.

יחסים
ליבי שלך -
לחבק או לכבוש

שש עשרה שנים
ואצבעך נדקרה ממחט מכושפת

גם איתך
גם בלעדיך
תמיד בודדה

צמד שירים
"תגיד את המילים
רק ארבע מילים חשובות",
מזון מורעל משמיים.

מצב
הקרח נסדק, עם בוא החמה
וכשאת מדלגת בין שברים

אהבה נמעכת בתוך מפלים של זיוף
חושניות מדומה ומושכת

אהבת אותי לילה אחד
לאור כוכבים דוממים
לקולות מחנה וילדים צועקים
וכמה שקי שינה משתוללים
וגם אנחנו

הוא ממשיך בדרכו הלאה
ואת רק נותרת לך לבד מאחור

נזכרת בנפשי שנשברה כשהלכתי
נזכרת באותו הכאב כשעזבתי

מטיילת בגני
ולבי נטוע כעץ לידך

מנצלת את הגברים בעולם
כדי לנקום והם לא מודעים
נהנים.

קובץ שירים
נשקי אותי לאט
הקסימי עיניי במופע ארוטי
בקשי את ידי בעיניים
אהביני

מינימליסטי
ופתאום נפל לי האסימון -

יחסים
לב מדמם על מדרכה מזוהמת
בין סיגריה להומלס.

ודעכנו לאט
כמדורה שנאבקת לבעור עד השחר
ולבסוף כבינו, כמה צפוי -
עשית לנו כיבוי צופים.

מינימליסטי
תנו לי לרקוד

ניסה לעזור לאישה בטוחה
בשנת רגש שלמה
והשאיר אחריו שבר כלי -
חסרת ביטחון ובודדה.

מבט מהפנט
העיניים מתמקדות
מחפשות את הצייד הבא

הבטת בי כבחיה פצועה
מלא רחמים מלא אהדה

מינימליסטי
בוערים למגע
מול רוח קרירה,

צמד שירים
חוטף בעיטה הגונה בישבן
שמשאירה עליו סימני עקבים

אהבה
אהבה מחלחלת
לתוך לב שנסדק

מינימליסטי
אהבה מקודשת בדם
אדם.

טיפסת על ענן בילדותך
ניסית לרדת במצנח
שנקרע

קובץ שירים
תמימות אין קץ נובעת מעינייך
אך מהולה היא

אהבה
א
ה
ב
ה

ראיתי עומק
שעוד לא חווה כלום.

אהבה
והוא נסגר

שלווה כמוסה משתלטת עליי
במקום המופלא הזה
בין עצים וורדים, על הדשא הרך

כל כך קרובה אליך
ואתה נוגע

אין בך להשביעו.

מינימליסטי
נשברת

מצב
נשמות במדים בקרב על הגבול
אזרחים נרצחו לאיטם

ולוחשת באוזנם העדינה
"אני רוצה אותך, ורק אותך."

תשוקה עם מבט תדהמה
מתחת לרגליי, לשם שינוי, נשמטת אדמה
אהבה חסרת רגש
משיכה ללא רגש
ידידות

ציפור דרור הייתי,
לא סנונית שמסלולה קבוע

מפסיקים לברוח מהעולם הגדול
לא עוד רגשות שנאה ושאול

מינימליסטי
רצועות של עונג חותכות מצפונך

ים של רגשות בלי סוף
הופך לגל שמתנפץ אל החוף

נוסטלגיה
הלב השבור עם שני חצאיו
אך גם בלעדיו
וגם בלי אותה השרשרת

ואיך לא אאבד את דעתי
לרגלייך, בשנית.

ארוטי
מבט שקט לעיניך, אהובי
מביט בי מלמטה, מתענג על טעמי

ונתת לי את גופך
כי ידעו ידיי לדבר
ולקחת לי את ליבך
כי פגעתי ולא אכפר

מינימליסטי
בליבה הוא נגע
בתמימותה הוא פגע -

בלילה כאן זה שנינו
זה רק שנינו
והלב מחפש תשובה
הלב מחפש ישועה

גשם זלעפות
ים סוער בליבי בוער
אהבתך לי כאש.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מתקרבת אליו. התשוקה היא נישקי היחיד. נשק שאי אפשר לעמוד
בפניו.

ביום קבורתי
הכל יהיה בשבילי
כולם יאהבו לעולם
תמות השמחה ביחד איתי
וכשאבכה בתוך קברי
לא יהיה איש לצידי
כמו עכשיו

לא מחפשת נקמה. רק לעזור לאחרות כדי שלא יישחקו, כמוני.

אל עצמי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היא אחזה בסלולרי שלה צמוד לאוזנה, כאילו מתחבאת בתוכו ממטר
נהגי המוניות הרעבים שהציפו את התחנה המרכזית.

את כל שחשוב לי
פספסת.

אני מאוהבת. כן, כן, אני. לא בגוף שלישי, לא בשם בדוי, לא
בזהות אחרת. אני, בלי להתחבא מאחורי תיאורים ארוכים, מטאפורות,
ושאר ירקות. אני. המכשפה, השחקנית, המטורפת, הכלבה, שכולכם
מכירים ואולי אוהבים ואולי לא.

ולא עושה דבר, כי בעצם אסור לך לעשות.
ולא עושה דבר, כי היא בזרועותיו - בגללך.

נמאס לה לשחק משחקים!
היא מפחדת לא לשחק משחקים...

תכניס אותו למערבולת של הערצה, חסרת תמימות ומלאת משחקי
תפקידים.

ישבתי לי לבד חשבתי הרבה וגיליתי פתאום למה אני מוטרד. זו היא
קראה לו אליה וחשה חסרת אונים כשהתקרב ולחש מילים מתוקות
באוזנה והחל לנשק צווארה.

אמרה רחל לאחותה, לאה.

מחדירה לשונך אל פיו של המסכן הכבול אל מיטתך. מנשקת אותו
בחייתיות.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה




אל הארכיון האישי (25 יצירות מאורכבות)
רוב הזמן אני לא
נהנה. בשאר הזמן
אני ממש לא
נהנה.




וודי אלן

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 3499. בבמה מאז 11/6/01 11:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילך לפר
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה