|
lost
אין לי מקלט
אין מחסה
אין מי שיגן מכל פגע
מי שיעטוף בחום
ויכסה באהבה
|
אני בחרתי. אני קמתי ארזתי ועזבתי.
איך בכל זאת מרגיש לי שזה היית אתה?
|
כשתבוא
אני אהיה כאן עדיין
|
"עצוב לי"
ככה פתאום
"קשה, רע, מדכא"
מילים חזקות
מילים עם כובד.
חייבים להסביר
אי אפשר ככה סתם להגיד.
אבל ככה זה, סתם ככה פתאום.
ככה זה מרגיש
בלי הסבר
|
אני לא רוצה להיות עשירה באושר,
אני רוצה רק קצת שיספיק לי לעבור את היום בחיוך.
אני לא חמדנית.
אני רק רוצה להיות מאושרת ממוצע.
|
אני חושבת שהיתה זאת שריל ששאלה את עצמה או אותך
האם אתה חזק מספיק בכדי להיות הגבר שלה?
אז אני שואלת אותך
לא בהתנשאות
|
פותחת דלת וחוזרת
למציאות שלי,לחדר הרייק
אבל חם ומחניק...
רייק מעניין וחיים
|
There are so many things you can say without words.
And you were on mute most of the time
|
כמה יכול בן אדם לאהוב, גם כשזה לא מקרוב.
כמה יכול אדם לגלות אהבה, הבנה ונחמה.
ולא לקבל אפילו רבע מזה חזרה.
כמה אפשר לסבול מבפנים
לכאוב את כל הכאבים
ולא לגלות דבר ממה שמרגישים...
|
פעם אמרת שאני יפה
והרגשתי ככה
עכשיו אני תוהה
אם אני לא מרגישה
|
ואתה שם בחיים שלך.
שהמשכת בלי להפסיק
ורק אני עצרתי הכל בשביל חודשיים איתך.
|
אל תחייכי אליי בצביעות
או בעצבות על יחסים שנגמרו
אל תוותרי על שנים של רעות
שנים את שם לי ואני שם לך
שנים שאת מבינה ומקשיבה
שנים של נתינה ללא מעצור
|
וגם כשהוא לא אתי,
הוא נותן לי יותר מהבחור הנוכחי.
|
בוא נהיה שנינו פשוט אנושיים.
שנינו יודעים שאני ואתה לא מושלמים,
לא יחד ולא לחוד...
|
אחרי שנתיים פתחתי פה
וצעקתי את כל מה שבבטן התחבא
|
יש פרט קטן אהובי,
רק פרט קטן ולא משמעותי.
פרט קטן שאולי מפריע לי.
משהו שלא נותן לי שקט
|
המרחק יקירי
זה רק המרחק שמפריד בינינו
|
הכנות הרגישה שלי היתה קצת טעונה מדי בשבילך.
אני יודעת מי אתה, זה אתה תמיד אמרת.
זה נכון, כל צעד שלך מובן לי.
והכל ידוע וצפוי לי.
|
אני רוצה לקנות כרטיס
לקנות כרטיס טיסה
כרטיס כניסה, כרטיס יציאה
שהפעם לא יקח אותי רק למסע
שיקח אותי למקום ההוא, המופלא.
|
כמו סמרטוט לרגלייך
רק תדרוך עלי, בבקשה
מוכנה על הריצפה
רק לדריכתך התמידית.
כי אף אחד אחר לא יכול
לדרוך עלי טוב יותר.
|
תנסי לצוף מעל לכאב
לתת לו לעבור ליד, אך לו בתוך.
|
עוד סביבה, עוד אווירה.
עוד בודדים
בביחד גדול.
|
סחוף אותי, שטוף אותי, תן לי לשקוע באושר גדול.
שאין לו סיבה, אושר בלתי נודע.
להשתמש בכל חושיי.
|
רוצה לקחת
ולא מעוניין לתת
זה שמכיר אותי היום
ומתכחש לי מחר
|
פתאום
הכל ורוד,
לא רואה את השחור.
זו אני, שתמיד מוצאת
|
מבינה שקשה
מבינה שאתה לא רוצה
ובכל זאת דווקא כן...
|
כל זיכרון ממך חוזר אלי עכשיו
כל מה שהיה טוב בך חוזר אלי.
וכל כאב נשכח לאט לאט
הלב שלי מתפורר כאבן חול
גרגר, גרגר...
וברוח כל הכאב מתפזר
ולאט הכל נשכח ועובר
|
כבר שנתיים לא עצמתי עין,
לא חייתי באמת.
צפתי באויר בבועה ענקית
באשליה שהיתה לי כל כך אמיתית.
בתוך עולם של חלומות.
|
אוהבת אותך
מפחדת ממך.
אמרת שאני משחקת בך
אמרת שאני משחקת בך כמו ביו-יו.
אמרת "כשאני מתקרב את דוחפת אותי חזרה"
|
התפרצות של תשוקה ששמרנו בפנים
יותר מדי זמן עבר...
|
רוצה לחזור להיות כמו שאתה זוכר אותי,כמו שאהבת אותי.
רוצה שכשתראה אותי בפעם הראשונה תבין שזו אני.
ולא השתניתי אפילו טיפה, רוצה שתדע שהגעתי.
תתרגש
|
שוב עוברים להם ימים של כלום
וליבי עדיין שבור וקצת עקום...
|
לעולם לא אהיה אשת איש!
לעולם לא אהיה שלך גם אם תחשוב כך או תרגיש.
|
חבק אותי חזק
נשק אותי לאט וברוך
נשק ולטף
אל תעזוב
|
במקום שאתה נכשלת, אחרים הצליחו.
במקום שאתה טעית, אחרים צדקו.
במקום שאתה לא היית, רבים כבר ביקרו.
אך במקום שבו הם רצו להישאר,
אני לא הייתי מוכנה עדיין לוותר.
|
תגיד שאתה כאן
תגיד שזה חשוב
תגיד שאתה זוכר
תגיד שעוד נשוב
|
אני לא אוכלת ולא ישנה
אני חיה על המחשבה שעוד מעט אראה אותך.
|
נגעו בי נגיעות
נפשיות ופיזיות
חלקן היו לי נעימות
ולחלקן קצת פחות
|
אני מעריצה של מילים
ודברים נסתרים.
אני מעריצה של סמלים
ותמונות רגעים.
|
כלום לא נוגע בי
כלום לא מרגש אותי
מחכה רק לאהבה שלך
|
למה אני סובלת, מדממת מבפנים.
כועסת, מיואשת, מתוסכלת, כואבת.
אך בכל זאת למרות זאת ויותר מהכל
עדיין אוהבת.
|
אתה שם, ביבשת שלך
במדינה שלך הרחוקה
ואני רק אני נאמנה בליבי לאהבה שלי לך
ואתה?
|
עוד חיבוק
ארוך כמו נצח.
אתה לא נותן לי ללכת
ואני מנסה לעצור.
אתה נושם,
עוד נשימה אחת ארוכה וחנוקה
|
עדיין תקועה
וזו שוב אותה מנגינה...
|
הרבה זמן לא היה בי כעס כזה...
על עצמי, על העולם.
עלייך
|
אבל לי לא איכפת
לא איכפת לי מה תחשוב
ולא איכפת אם תעזוב
|
מפחדת שהקשר הזה הופך אותי פרנואידית
מפחדת שאני אוהבת מדי
מפחדת שאני נקשרת מדי
מפחדת שאתה לא
מפחדת מהפחד עצמו.
|
שוב הרוח נושבת
תמיד היא בתנועה
פעם גם אני הייתי אבודה
נודדת ממקום למקום
|
הסתובבתי היום בעיר
ופתאום היה לי עור ברווז
זה לא עזב אותי.
ונהייתי עצובה
|
שוב חורף ואת לא כאן.
יושבת לבד על ספסל בגן.
רוח מלטפת כתפיים
|
גולות ירוקות טובעות בגל של בכי וכאב.
זה קרה מיד אחרי שהבנתי שאתה לא אוהב.
יש לי צמרמורות של קור, אך לא מהתרגשות.
הבטחתי שאהיה חזקה, אך זה כלל לא פשוט.
|
אחחח... מה הייתי עושה
בלעדייך, אני מכורה לצלילייך!
|
את כל זה זוכרת אני.
אך אתה, נדמה ששכחת.
|
אל תיתן לי להיות לבד בלילה אפל וקר
אל תיתן לי לחזור הביתה ולחבק את הכר
אוהבת איך שאתה נוגע
איך שאתה מסתכל בי בעיניים טורפות
מנשק וחובק את כולי
|
מנסה להסביר מה אני עוברת
עם אילו קשיים אני מתמודדת
מנסה לגרום לקרובים אלי
למודאגים האוהבים אותי
להבין מה השתנה אצלי פתאום.
למה החיוך נהיה נדיר כל כך
ולמה כשהוא שם הוא לא משכנע.
מודבק, צבוע, לא אמיתי.
|
דברו שפתיים יחפות, דברו עיינים.
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
|
אל הארכיון האישי (118 יצירות מאורכבות)
|
קנו לי דובי
חדש, ואני
מתלבטת אם לקרוא
לו "פולני שעיר"
או "פולני
בסטרט-אפ".
אני הולכת על
"החבר של שלי".
רק שלא יתחיל
לבקש מציצות. |
|