|
175761890 לילכית
"בני האדם," אמר הנסיך הקטן, "דוחסים עצמם לתוך
הרכבות המהירות אבל אינם יודעים עוד מה הם מחפשים.
על כן הם נוסעים כל הזמן הלוך ושוב..."
והוסיף: "חבל על הטרחה... האנשים בכוכב שלך, מגדלים
חמשת אלפים שושנים בגן אחד... ולא מוצאים את מה שהם
מחפשים..."
"לא, הם לא מוצאים," עניתי...
"והרי יכלו למצוא את מה שהם מחפשים בשושנה אחת, או
במעט מים..."
והנסיך הקטן הוסיף ואמר: "אבל העיניים עוורות. צריך
לחפש בלב."
שתיתי. נשמתי עמוק. החול, עם שחר, צבעו כצבע הדבש.
שמחתי גם בצבע הדבש הזה. ולמה היה עליי להתעצב?..
תחשבו על זה רגע... ותחייכו :)
כי אתה בשבילי כמו כוכב רחוק
שתמיד רציתי לטפס אליו...
|
ואוהבת אותך, אתה יודע
חושבת
חולמת עליך כל הזמן
אתה איתי
אבל אתה לא כאן
לא כאן...
|
חשבת עליי
כשהחלפת מילים עם הרוח
ושדמותי השתקפה
במימי הנהר כשזרמת רחוק...
|
ושתינו מחכות לך בסוף הרחוב
מאוהבות ולא רוצות לחשוב
שיש עוד טיפשה אחת
שרוצה לעשות לך טוב...
|
כן, ג'ולס, את תמצאי אחר
יש רגעים שאתה יודע- צריך לוותר...
כנראה שאת חלום
שלא נועד להתגשם לי...
|
גם אם אתה נשאר
אתה הולך ונעלם
כי משהו בי שכח אותך
כשמשהו בך שכח אותנו
|
אז אמרתי לה שאני אחכה לה
בגן ליד הבית הנטוש.
היא אמרה שהיא לא מבטיחה להגיע
"כי זה הכל קשקוש,
מה שאתה אומר
בשביל בעצם לא להגיד
שאתה מצטער".
|
תראה, זה קצת קשה
שאתה בעולם אחר.
ואולי אצלך לבן
אבל אצלי זה קצת כהה יותר.
ומצד שני, הנשימה יוצאת יותר טוב בשבילי
כי אני יודעת שאתה תמיד בחלל האויר שלי.
|
את בעולם המטורף הזה
עודך ילדה קטנה, חולמת
ויש לך רק 4 קוצים להתגונן
|
בוא נעוף מכאן
השכרתי לנו ענן גדול באמצע הכחול
|
אז הוא מבטיח לך את הירח
ואת זורקת את הכוכבים לפח...
|
גם החלום הכי ורוד יכול להתנפץ
והכוכבים עוברים דירה בכל לילה...
|
תשתה את הקפה
תגיד שזה יפה איך שהנוף בחוץ...
זה לא נחוץ,
נהיה לחוץ.
|
זה מיוחד, זה מקום שעוד לא הייתי בו.
זה חלום שהתעוררתי ממנו יותר מדי פעמים
שמועה על משהו שקורה אצל אנשים אחרים...
|
אז הייתי רוצה שתהיי
כאן איתי
כאן עכשיו.
בואי אליי כי כבר מאוחר
יותר חם לאהוב כשקר...
|
ואני אחיה תמיד בצל חייך
בין כל הנופים אשר השארת מאחור
ואנגן במיתרי את כל צלילייך
עד שתחזור...
|
לפעמים, הגלים עולים על החוף
ומוחקים שמות שנכתבו בלהט הרגע.
אולי גם הם מצטערים...
|
ומה כבר ביקשתי? קצת שקט.
לנשום עמוק, להניח למחשבות...
לשמוע את המים ולזרום...
להסתכל על השמים
ולקלוט שאין להם סוף.
|
אז לצורך ההוכחה - נעים מאוד, אני פונקציה. אתה גרף, סתם גרף,
ואני רוצה להוכיח שאתה משיק לי. עוד מעט תבין הכל.
|
אם היה לי את הרגע הזה, כשאתה מקשיב בחירשות שכזו, הייתי אומרת
לך הכל. את כל הדברים שרצית ולא רצית לשמוע. כן, אהבתי אותך.
לא הייתי צריכה, אני יודעת. ואני יודעת שנראיתי חזקה כשזה
נגמר, אבל עכשיו, אם אתה כבר רוצה לדעת... שברת לי את הלב.
|
ומה אני אגיד?
"שלום, מה עניינים? פשש חם נורא בחוץ, אני עוד רגע מתפוגגת.
ישראלים. חוליגנים. מאחזים. אני רוצה אותך. אי יווני. פריצקי.
נומה יאיי. כבר אמרתי שאני רוצה אותך?!
|
"מה שמתחיל מהר נגמר מהר..." זה מה שאמרת לי... כבר חשבתי
שהנה, מצאתי מישהו שלא אוהב אותי יותר מדיי, שמוכן לחכות, לקחת
את הזמן, מישהו בשבילי. אז נתתי לך הכל.
|
מחפשת בכל פינה, בכל מחשבה שמתרוצצת, בכל דקה, בכל חלום.
לא מוצאת את עצמי.
|
|
ישבתם פעם על
החרא שלכם? אז
אני ישבתי, והוא
לא קשה, הוא
צמיגי.
איש מבולבל
במונולוג. |
|