|
אל תפתה
בדרכך המיוחדת
בהשתחלות אל הקווים
הנוסטלגיים שבי
ברומנטיות כמעט חולנית
|
השנאה שלי אלייך
מכרסמת בגרעין היסוד
שבי
מערערת את כל עולמי
ממוטטת עלי את הקירות
|
אפטיה
זו התרופה
לשפיות
ולטביעה
אפטיה
תודה על הציפה
על הזמן השאול
שמרשה לי לחייך
|
להזיע ביחד
לאבד נשימה
לאבד
איברים מגופינו
|
וכשתאבד עיניין גם בגועל
אדע שהרפש ניצח
כמו תמיד
|
הייסורים העצמיים
שמצליפים
לתוך אופרות סבון
לתוך יופי מפלסטיק
|
הייסורים העצמיים
שמצליפים
לתוך אופרות סבון
לתוך יופי מפלסטיק
|
בדמיוני עוד הפליגה
הטיטאניק של חיי
|
כשיפתח עלי ויחוס על גופי
בלי לשאול למה
ואיך
כשיפתח עלי
אתקפל ואהייה לעובר
|
הריי מה הם נישואים
פיסת נייר
עם רבע עןף
|
נושקים לכל קנה תותח ששרד
הופכים אותו לפריט מוזיאון
סופרים את קציר הדמים
|
וכל שירת הברבור
היא שלך
חצי ממני
חצי ממך
|
ואקבור את שנות העשרים
ואשלים עם אובדן התשוקה
ואדע
שהרע מכל
עלול עוד להיות לפני...
|
תחפור בין רגליי
תמצא לי גידולים
תמצא בי בית קברות
של אנשים מתים
|
תשכיב אותי ארצה
ותכסה אותי בגופך
אם יורים עלינו
תלקק את פצעי
אם אפגע
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-שייחנק.
אפרוח ורוד
מארח את אברום
בורג. |
|
