|
 
"שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ
מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה."
And your words are so strong,
Even though I know that you're wrong
But it's the way that you touch
|
כי האבק הזה הצליח לעטוף אותנו שוב בערפול שלו.
וכשאתה לידי,
אני רואה הכל פחות טוב,
ואותך יותר טוב.
|
אולי בעולם אחר
אם היה בו אלוהים
|
נועץ בי מבט מבעד למרחק
נועץ את ציפורני הזיכרון
את סכיני השכחה
|
לדבר משפטים רבי משמעות,
לכתוב עוד שירים,
לחיות או למות.
|
אהבות כאלו מקרבות את הנצח למרחק נגיעה
אהבות שפותחות וסוגרות חיים שלמים
אהבות שמגיעות למרחקים
אהבות שלא שוכחים
|
ביום הזה בו הכתה בי לראשונה האהבה-
נשארתי המומה.
ללא מילים אני ניצבת מולה, עירומה וחשופה כולי.
אני נותרת לבד מולה, נדהמת מדבר עצום ויפה כזה.
|
גלי האור שלך, הזוהר, עוטפים אותי, הרבה לפני המפגש המיוחל.
ובכלל אתה מציף אותי, ובפרט אתה מאיר אותי, בקטן ובגדול, בעבר
הרחוק, וגם אתמול.
|
ואני לא מכירה עוד דרך
אליך
אתה לא מחכה לי
בשום צומת
|
ידיעה של אהבה
ומחשבה שהתעכבה
והיא שנסחבה
|
והמבט עמוק חודר
אל תסיט את העיניים למקום אחר
|
הגעגוע פועם
והלב מתלהם
ואני חושבת עלייך
נדמה לי שאפילו יותר
|
ופחד זו אולי מילה גדולה,
אבל אני לא אוהבת לכתוב מילים קטנות
|
אתה ללא תוכן
וטוען למלאות
אתה חסר משמעות
|
אפילו רמז קטן, מחווה נכונה
לחישה מתוקה או הזמנה קטנטנה
ואני אחרייך
שבוייה אני לך
|
הנשימה הגדולה ביותר שנשמתי
לא הייתה מספיק עמוקה
השמחה הגדולה ששמחתי
גם בה הייתה מועקה
|
יניב לא מגיב
יניב לא מניב
יניב סתם תחביב
|
החיבוקים שלך טבולים
בקלישאות זולות.
|
נאבד או התאבד
מדוכא או כבד
כבר לא כותב שירי אהבה
|
נושמת אותו,
אבל כותבת עליך שירים,
מי זה שאמר,
שהזמן מעביר את הדברים?
|
כל חיי אני מתכוונת אליך
בחיי, כמו שעון
|
בכיתי על בדידות
על לרצות למות
על חוסר משמעות
על אובדן זהות
|
אז מה אם התרגלתי כבר להדחיק
אז מה אם השחור הזה בעיניים
ואני עייפה כל כך,
זה בכלל לא מצחיק
|
הרבה יותר קל לכתוב שירי אהבה
איך יוצא שפתאום הכל מתחרז.
|
למצוא פיסת עולם, בנופים הכי זרים
לראות את נשמתך בעיניהם של אחרים
|
רצינות
מהולה בצחוק
אם אין לך משהו חכם להגיד -
אז תשתוק
|
הגעגוע הזה לא יביא לי שקט
והעצבות הזו לא טומנת בחובה שלווה
|
ממרחק של זמן שלא עבר
עדיין.
מביטה לאחור
מביטה לך בעיניים.
|
האם לא הכל אותם גוונים של אפור?
לא רציתי לוותר עלייך, אבל נאלצתי לבחור,
לא שופטת את עצמי על זה שרציתי כבר לחזור
|
הזמן נסע -
לקח איתו ילדה,
לקח איתו אהבה גדולה,
לקח איתו תום.
|
והנשמה שלי מספרת סיפור
אהבות ופרידות,
זה לחלוטין לא ברור.
|
למה אתה לא כותב לי?
אתה יודע כמה אני מעריכה כתיבה
|
פיסות של סיפורים
שאריות של יחסים
זה טרגי
אותי זה דווקא מקסים
|
אתה שקט ומהומה,
ואני כמעט לא מבינה,
מה מניע אותך,
ומה כיוון התנועה?
|
חיים שלמים אולי יחלפו לידי, ואולי אתה לא תהיה ליידי.
ואולי אין דבר כזה טעויות.
ואחרי הכל אתה תמיד תיהיה זה-
שהראה לי כמה טוב זה יכול להיות.
|
מכתבים ישנים ואהבות ישנות לא קמים יותר לתחייה, לא בבוקר ולא
בערב, לא בלב שלי ולא בראש שלי, ואתה מת וחלק ממני מת אז איתך.
|
פעם פחדתי לזכור, כל כך רציתי לשכוח, לא ידעתי שגם אם אני מאוד
ארצה, אני לא אצליח לזכור - הזמן מוחק הכל - הכל חוץ מהרגש
|
אני יודעת מה פירוש לאבד אהוב, אהוב שנחטף לא בידי המוות, אלא
בידי החיים עצמם.
גיליתי שהחיים לוקחים מאיתנו יותר מהמוות.
|
מהמחשבות שלי לא ייצא כבר סיפור אהבה.
|
ונמאס לי לשתוק,
השורות האלו צועקות אותי
ונמאס לי רחוק,
אנחנו שני קטבים שרוקדים ריקוד מגוחך כל החיים.
|
אני נוסעת הכי רחוק שכסף יכול לקנות והלב יכול להרשות לעצמו,
כיוון כללי אופק-
ואין עצירות.
|
|
|
פולמוס ציבורי
או שזה סתם פול
מצרי עירוני?
חזי מ-144
בויכוח עם
לקוחה! |
|
