|
"נחמד להיות אדם חשוב , אבל יותר חשוב להיות אדם
נחמד"
אין הרבה מה לומר , אני כותבת כדי להוציא את האני
הפנימי שלי
מקווה שתהנו ויותר מכך ,תתרגשו.
זה הכל קיים בין רגש , צדק מחלחל בדם
צורב עולה בלי הרף זעם ורחם
את כל אשר ניתן לי , בעוז ובתבונה ,
אגן, אשמור בחרף , על תום ונשמה.
כי רק ברגש נביא אהבה ,
תיקון יבוא עלינו בטוהר כוונה ,
אחרוט על דגלי את דרך המוסר ,
הנני רק אדם אשר חולם עולם , שנע בדרך הישר
על הר מול ים נקים שם את ביתנו
נזרוק את כל הזבל של העיר מאחורינו
|
אז חיפשה תחליפים
זה היה לה נוח, לשקוע
|
אמרת שאהיה עוד מאושרת
שהכל יהיה אחרת
|
וכשאני נמצאת איתך, נדמה שאין לי עוד ברירה
רק..
|
רק את יודעת
את הסוד הנצחי של העולם ההוא
זה שנסתר
|
ואת רוצה להתקרב
כמעט כמו קרניים של אור
|
תרים את עצמך למעלה, תתחזק בין המכשולים
כמו פרפר במקום שבו כולם טורפים אחד את השני
|
כי במציאות הזאת אין לי סיכוי
אני רץ אך קו הגבול רחוק מהשינוי
|
נשאבתי למשחק חולני
בו משחקים אתה ואני
|
ורחש הגלים ימשכני
לחוף מבטחים אני שם
במקום היחיד שהנני
צלול כשעיניי אל הים
|
כמו חידה
שאני לא יכולה לפתור
|
משהו ממני נשבר
ואין לי אוויר
כל מה שרציתי
חלום
|
אבל נותרה בי תקווה
שמורה בקופסא
פותחת לי דרך להתחלה חדשה
|
זה די שפל , אולי שמעת
אני האיש על הירח
|
מחר יפציע לכבודך עולם חדש מעל ההריסות
תוכלי אז להגשים ת'חלומות
שעייפנו מלחלום
|
הגבול הוא לא רק השמיים
את הגבול אנחנו יוצרים
|
מביטה על העולם
שכרגע נראה כה קטן
|
עוד לא נרדם
סוער כמו גלי הים
|
הזמן חולף לאיטו אבל זה כמו חומה בלב
|
אני עם ראש בקיר הערפל מסתיר את העקבות
עכשיו קשה לראות מעבר לגבעות
רק רוצה לנשום ת'חופש
הוא מסתתר בתוך מסלול המכשולים אצלי
|
בניינים קורסים והשמיים נופלים
לדעת שאתה לא שלי
|
יש עוד קרן של אור נוצצת
מחכה לך במדבר
|
כעת היום נראה כמו לילה
שאין בו כוכבים ואני ירח
שהזוהר בו דהה, לא שם לא כאן
הריקנות שבי רוצה לדעת לאן
ואין לי יציאה
|
לו היה לי כוכב
שהפליג, בין סבכי נשמתי
לו יכולתי לעוף
|
אני הולך בדרכים לא צפויות
ולא התכוונתי לגרום לך לבכות
אולי אז תביני
שזה רק אני
|
לך זבת חלב
ולך הדבש
קודש לך מדינתי
בדם ניתנה לי ולא אשכח
|
אתה מלאך שלא שכח
להיות אדם
|
עברך מחלחל בעורקיי
מהותך היא מהות חיי
והשליחות מקננת באהבה שאין לה תנאי
|
כעת עייפה נפשי מדם ומלחמות
אני ציפור שבורת כנף שמנסה לדאות
|
ולפתע נופלים...
רסיסים, נופלים
זוהר, אך בתוכי נשאר
|
מתחת לפני השטח בין קירות שחור לבן
|
שעון מתקתק
לקום או לשבת
להישאר או ללכת
לבטים
|
אני כבר לא יודע מה,
אני.
מה לעזאזל?
דגל מתנוסס, ססמאות ושירים
אגרוף מסתובב, צעקה ללא תווים.
|
תשוקה, האם זה חטא?
לרצות אותך
תשוקה, האין זה חטא?
לרצות להרגיש אותך
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הידעת?
כ-2 אחוזים
מילדי הגן
טוענים בתוקף
שכאשר יגדלו הם
רוצים להיות
ערומקו, כמו אבא
של אפרוח ורוד.
אפרוח ורוד
מזייף
סטטיסטיקות
בניסיון נואש
להפוך את הדפקט
לאפקט. |
|
