|
מילים מילים מילים...
האמת נמצאת במה שלא אומרים.
תגלגל שלושה חרוזים
בנעימה
|
מדבר איתי בקסמים אל אוזן פתוחה
כל פיסה שמתגלה מקרבת
ביני בינך
|
אל מפגש הנהרות הגיע
ונפשו דרוכה.
נפעם מהמעמד כרע ברך אל האדמה
ועיניו הנוגות נוגעות.
|
לפעמים אני יושבת איתך, חורקת שיניים
לא נוח לי בתוך עצמי, כשבינינו רעש שקט
|
ויעברו בה גברים,
וידרשו אותה לרצות.
חלקם גרועים,
וחלקם גרועים קצת פחות.
והיא תאהב את כולם, מעט.
|
אישה זולה מעטרת פניה במחשוף עמוק
מציתה עוד עלי רעל ושואפת בנחישות
ובחושך הלילה הכל צללים יפים
|
אפרסק שמנמן ועסיסי
זה כבר יומיים שאני מחכה לנעוץ שיני ברירך
|
אין בה משום הכוח
לחשה לי בקול שקט
מנסה לשכנע אותי בסתמיותה
|
בדחק השיכחה,
ינוח גם עצב עם מתים
|
במקום בו על כל קיר נצמדתי
ידיים שוטטו.
ובכל אסלה את נשמתי הוקעתי
שם ופה ושם.
|
קנאית כאישה,
בצל התשוקה,
נדחקת עד כמעט ונשכחה.
|
למה שתכנס אלי?
חיים שלמים, דווקא עכשיו
|
עד והזעם יהפוך לחמלה והחמלה לסליחה.
שנאה.
|
עד הפגיעה הבאה,
אני דוהרת על גבי ההרגשה.
לשבריר עוד מתעלמת,
מדחיקה.
|
בלי לשים לב אליה
בלי להשתדל
ככה נתפסת בקוריה.
|
אני אנציח את הרגע
את אותה תנועת גופך
|
חתכת את הגלובוס,
בדיוק בקו המתאר
שבין היקום, לכל השאר.
|
תתנחמי, כי עוד מעט קיץ.
עוד מעט והעיר תמלט מהעלטה
וכל הגשם הזה יפסק.
|
שוב בוחלת בזיכרון
שהייתי שלך
|
"כל עוד יש נשים יפות בעולם אני יודע שאני חי"
אמר ובקולו הרכרוכי נשמעה צעקת בדידותו.
|
|
|
למה אני לא
מדברת בעיתון או
ברדיו כי זה אף
פעם לא מספיק
אני יכולה לתת
להם לשחות במעי
הגס שלי וזה לא
יהיה מספיק
מלוכלך בשבילם
אני יכולה לתת
להם להריח את
הנוד של הבוקר
מתחת לשמיכה
וזה לא יהיה
מספיק מסריח
בשבילם
אני פשוט לא אחת
שעושה פירסיניג
ברקטום
ומצתלמת צילום
קלוזאפ לשער של
אחד מעיתוניי
סוף השבוע |
|
