|
חיים של שקר נולד במהלך מלחמה.
אני זוכר את המלחמה הזו, כאילו הייתה שבוע שעבר.
אני זוכר טוב מידי שהפסדנו.
לכן הוא חייב היה להמשיך במחתרת. תחת שם חדש, להיות
מה שלאויב במסיכה לא היה אומץ להיות -
הוא עצמו.
פחד.
משהו לא בסדר.
אני אחד והם שלושה.
|
יש דברים חשובים עכשיו על הפרק
אני דוחה ודוחה והזמן לא עוצר
האנשים סביבי משתנים, או שזה הרקע שמתעמעם
|
רוצה לדעת את כאבך
להבין את המסקנות בהן נגעת
לוקח סיכון והולך באותה הדרך
אוריא עם כובע, תייר תמוה
[יותר מידי מוות לאחרונה. משהו עקום בעולם כרגע.]
|
ירח מלא ובי עוד חסר
על הארץ יש צל
עלייך מתאבל
חסרה
חתיכה חסרה
ממני
נפלה חתיכה
|
טוב למי אכפת, שיירד קצת דם
צוואה כבר כתבתי, ולמוות אני מוכן
גם אם אני בן 10 ונראה שזה גיל קצת קטן
בוא ותרביץ עם הכת, חתיכת מושתן!
|
אנילארוצהקרביאנירקרוצהאהבה
תנולילנשוםתנולשתותלהתענגעלהעולםולארקלהנות
|
הלב מזמן כבר לא מגיב, לא חש אושר, לא חש כאב
אין אסור ואין צורך במותר
כי אין לאן ללכת ואין מה לעשות
|
שם חבר אחד כעס לי
וחבר אחד סלח לי
וחברה אחת הבאתי
וחברה אחת עזבני
אך תמיד הרגשתי טוב
כי לספיריט אני יכול לכתוב
|
כל אחד עובר דרכי
וכל אחד משנה אותי
אני לא מתנגד, מתכופף, משתנה
נותן להם להיכנס ואחר כך ללכת
הם לא קיימים ברגע שהם עוזבים
ובי משהו מעצמם הם משאירים
וגם אני בדרך כלל משאיר משהו ממני אצלם
|
מי זה שם?!!
(איזו תחושה של חלום)
עצור!
(איזו תחושה של חלום)
עצור או שאני יורה!
(הזמן זז מוזר מאוד)
|
|
|
הו ג'ק, אני
רואה את ספינת
החילוץ באופק!
-תבלמי, רוז, את
מפריעה לי לטבוע
ולקבל אוסקר.
דו שיח על שברי
הטיטאניק |
|
