|
קר לי. בחוץ יורד גשם.
כבר כמה שבועות חלפו, אולי חודש, אולי קצת יותר... אבל התמונה
עדיין בהירה.
הלכתי עם אמא לעבודה, היה יום כיפור והיא לא רצתה ללכת לבד.
|
"גברתי, הפסיכולוג הוא אני, וכי מי לא כמוני יודע כמה זה קשה
להקשיב לבעיותיהם של אחרים..."
|
אני זוכרת שעמדנו על הדשא. כמה שניות קודם לכן עוד שמענו
דיבורים וקריאות לא הרחק מאיתנו, אבל באותם רגעים כבר לא שמענו
כלום.
|
|
|
בקצה המנהרה שלי
יש קיר בטון.
אודיסאוס
בפסימזם של
המילניום
השלישי. |
|
