כל יום שעובר אני מבטיחה לעצמי שהכל ישתנה, שאני
אשתנה, אני משקרת, שהעולם ישתנה למעני, כזו אנוכית
אני. למי אכפת. מנתחת את העלה הירוק, ואת השמיים
הכחולים ואת האש.
הרבה החלטות מלוות תמיד בתוכניות, שמלוות בחלומות
,שמלוות באכזבות ,שמלוות בהתחלות חדשות, שחוזרות על
עצמן.
זהו הגלגל שלי, גלגל וולונטרי, אז זאת אני. למי
שאכפת.

אני שונה עכשיו הפרחים שנתת לי כמעט לפני שנה לא נבלו עדיין

דלת צהובה אם אני אמצא את המפתח אני אוכל לפתוח את הדלת את הדלת הצהובה הצהובה המזדיינת. בינתיים אני מקשטת את הקופסא, מסדרת את הרהיטים, שום דבר לא נראה לי בסדר הנכון, אבל זה לא משנה אני רגילה לבלגן.