|
מקלחת פיפי ולישון.
נגה יושבת על כסא קטנטן ומלקקת את הגלידה שלה בכזו יסודיות
שאני לעולם לא אצליח לדעת. היא אוכלת גלידה וניל ושוקולד לבן
ואני גלידה מסטיק ורודה שהכדורים שלה כל כך גדולים שאני לא
מספיקה לאכול מבלי שינזלו לי על הידיים, וידביקו את האצבעות
אחת לשניה.
|
ברגע של עדנה אני חושבת לעצמי איך זה יהיה
ככה מזמן שנינו כזה, על חוף ים על שמיכת פיקה על רקע שמש
צוללת
ויש צחוק ומילים וחול מתחפר במרווח שבין הבשר לתחתונים
|
היא לא נתלתה בין חבלי הכביסה,
כניסיון התאבדות שכשל, ולא דיממה למוות שלולית של כתם על
האספלט.
|
ישנם דברים שנועדו להשאר במקומם;
תנור המטבח, פסל מוזיאון, מכולת שכונתית.
|
אני מחכה לאביב והוא מאחר להגיע.
אני עושה אותו אביב והוא מגיע -
מציף את הראש בדמויות גבריות
לרוב הן גבוהות, מעשנות, וחצי מגולחות.
|
ישנן מילים שאי אפשר להחליף במילים אחרות;
אותנטיות, למשל, היא מילה כזאת.
|
כשסוללת הפלאפון שלי כמעט נגמרת
כשיש בה רק קו אחד
וזה מתחיל להבהב -
זה כמו קרקע שנשמטת
|
ויש גם סיסמאות פוליטיות בספריי, ושירה על משאיות זבל
ויש, יותר מכל מקום אחר בעולם
שוליים רחבים יותר מהדרך.
|
זה אולי
או שזה לא,
ולפעמים זה גם 'מאוחר יותר'.
|
כל היום אנחנו שותים, שיכורים מבושמים
נינה ריצ'י מוכרת לי שקרים ואני סופגת אותם כמו אותיות שנצמדות
לדפים.
|
לעולם לא אצליח לכתוב שוב שירים כמו שכתבתי כשהייתי בת 16.
אין בי את התמימות לחשוב שאנצח, להאמין שהעולם מחכה
|
והבנות כאן בבית הילדים מביטות בי בהשתאות כמו לא מוכנות להסיר
את העיניים
ואומרות לי בעקשנות
איזה יופי את צובעת ככה את הטווסים, ואיך מתאימה את הצבעים
ואיך זה שאת לא יוצאת מהקווים אף פעם לא יוצאת מהקווים
|
|
|
