|
אהבנו לטייל בין הפרחים
לנשק, לחבק, ולצחוק כילדים
|
רשימה ארוכה וגדלה
של ילדים קטנים
שהיו איתי במיטה
וראו בי אלוהים.
|
יצאתי,
עם חיוך מקושט
ודמעה קרושה,
ואיפור חדש - להסתיר את הפצעים.
|
המולה צורחת לשקט
יום שלא שוכח את אמש
ואיבוד היכולת אפילו לדמיין
איך מרגיש חיוך
|
הזכוכית אטומה מקול
ואם אני עוצם עיניים
אז לא קרה כאן כלום
|
140 קמ"ש ויניב כבר שייך לעבר
|
בין גגות חשופים של תל-אביב הקטנה
בין אדרנלין זורם לזמן שלווה
בין ערבים קסומים לימים קצרים
יושבים כל ערב ושרים
|
|
|
באולימפיאדה
הבאה עלינו
לטובה: הדיפת
בלוקים, הטלת
בקבוקי תבערה,
וקליעה ממרחק
בילדים ערבים.
אכן, מזרח
תיכון
חד"ש.
דור שלם רוצה
לישון. ועכשיו. |
|
