|
אהבנו לטייל בין הפרחים
לנשק, לחבק, ולצחוק כילדים
|
רשימה ארוכה וגדלה
של ילדים קטנים
שהיו איתי במיטה
וראו בי אלוהים.
|
יצאתי,
עם חיוך מקושט
ודמעה קרושה,
ואיפור חדש - להסתיר את הפצעים.
|
המולה צורחת לשקט
יום שלא שוכח את אמש
ואיבוד היכולת אפילו לדמיין
איך מרגיש חיוך
|
הזכוכית אטומה מקול
ואם אני עוצם עיניים
אז לא קרה כאן כלום
|
140 קמ"ש ויניב כבר שייך לעבר
|
בין גגות חשופים של תל-אביב הקטנה
בין אדרנלין זורם לזמן שלווה
בין ערבים קסומים לימים קצרים
יושבים כל ערב ושרים
|
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
